יתרו גר הצדק הראשון המסתך לעם ישראל מופיע בתורה בשלשה תפקידים
יתרו (ושאר שמותיו האישים) - מהות עצמית כאדם
חותן משה - תפקיד משפחתי
כהן מדיין - תפקיד דתי ולאומי
לעיתים מופיע חיבור בין תפקידים אלו לדוגמא יתרון חותן משה וכו
כידוע התורה מדוייקת ולכן הכינוי בה היא משתמשת לאדם וההבדל בין שין כיוניים אלו מביע משמעות תפקידית
בפרשת השבוע שלנו ניתן לראות דוגמא יפה לנושא זה
יתרו נמצא בפרשת במספר הקרים
1. לאחר יציאת בנ"י ממצרים יתרו לוקח את צפורה ומביאה של משה - בפרשיה זו זו המקום היחיד בו מופיע בכל התארים (אולי כפתיחה לתפקידו) ובהמשך כיתרו חותן משה, יתרו ברמה האישית רואה את תפקידו בהקשר המשפחתי לאחד בין אשה לבעלה
2. משה יוצא לקראת חותנו והמפגש מתואר בלשון חותנך בלבד - משה מכבד את יתרו לאור תפקידו המשפחתי (ללא קשר לשמו האישי ולתפקידו הלאומי ובלשון זו הוא מתאר את קורות ישראל
3. תגובתו של יתרו מגיע מהמקום האישי (הכינוי יתרו) ולא מתפקיד אחר ובכך הוא סמך ברמה האישית ומקריב קרבן תודה לקבה ברמה האישית (שוב כינוי יתרו)
4. יתרו רואה את השימוש של משה לפני העם ושיא עצה במקרה זה הכינוי היחיד הינו הכינויי של חותן משה - העמדה של יתרו כמשיא עצה ושל משה כמקשיב מגיעה לאור ההקשר המשפחתי ולא שום הקשר אחר, רק ההקשר המשפחתי מוביל את הכבוד שמה רוחש ליתרו
לסיכום
משה רואה את יתרו בהקשרו המשפחתי בלבד ולכן נותן לו מקום ומעמד
יתרו רואה את מעמדו כפתיחת דלת אך בהמשך פועל ברמה האישית
חלוקת תפקידים זו המובעת על ידי התור מאפשרת הבנת חשיבות וזירת ערכים לעתיד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה