מתואר במגילה כי את האגרות הקובעות את מועד השמדת היהודים לא ניתן לבטל (כי כתב אשר נחתם בטבעת המלך...) לכן נאלצו מרדכי ואסתר להוציא אגרות נוספות המאפשרות ליהודים להקהל ולעמוד על נפשם ובך בעצם להפוך את יום האיבה ליום שמחה שהרי אילו ניתן היה לבטל את האגרות הראשונות משמעות המועד הייתה בטלה וליהודים לא הייתה את הסדמנות הצמיחה מתוך המשבר
ואולי זו משמעות "זדונות נעשו לו כזכויות" שאנו למדים בהלכות תשובה, לא שהמציאות הראשונה בטלה אלא שהמציאות הראשונה מהווה במה עליה יכולה להופיע מציאות חדשה המעלה ומשתמש במציאות הראשונה לשם עליה
וזו מהמשעותו של ונהפוך הוא לא ביטול המציאות אלא להסב את המציאות הבעיתית למציאות שהיא טובה יותר אף מהבסיס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה