מי אלה?

לאחר שיעקב מכיל את בני יוסף במסגרת השבטים מתנהל דו שיח מוזר בין יעקב ליוסף (בראשית מח, ח-ט)

יעקב שואל על בני יוסף מי אלה - והרי הרגע דיברנו עליהם, יתר מכך שהרי למדו אצלו זה 17 שנה

על דרך הפשט מפרשים הפרשנים כי יעקב לא ראה בבירור ולכן לא זיהה את בני יוסף

רשי מביא את המדרש כי יעקב ראה ברוח הקודש רשעים שיצאו מבני יוסף ושאל מיהם אותם רשעים

תרגום יונתן מביא כי שאלתו של יעקב אינה על הבנים אלא על אימם ושואל מאיפה יצאו? מי אימם?

תשובתו של יוסף בפסוק הבא מעלה מספר תמיהות

1. מה פירוש בני הם מה חידש

מפרש האור החיים כי מטרת שאלת יעקב היתה לחבב את בני יוסף על יוסף על ידי הזכרתם ויחוסם המשפטי

2. יוסף ממשיך -אשר נתן לי האלוקים בזה לא ברור הזכרת שמו של הקבה ומה הוא "בזה"

מרבית המפרשים נוקטים כי בזה הינו פה במצרים והאלוקים לא שכח חסדו מאיתי גם פה בארץ מצריים

ואילו המדרש (שהידו מובאים ברשי ובתרגום יונתן) מציינים בזה בשטר כתובה שהנישואין הינן כדת משה וישראל ואפילו מזרע ישראל

הרשר הירש נותן כיוון נוסף בדו השיח הקודם מציונת הדמויות על שמם הפרטי יעקב ויוסף וזה הוא שיח פנים משפחתי ואילו כן יעקב מצויין כישראל כאב האומה, ברמת האומה ישנן שאלות ורגישיות נוסופות של כיצד מתחברים לאומה ומה תפקידם של חלקים שונים ועל זה עונה יוסף על פי הרשר כי הם מחסדו של הקבה גם כחלק מן האומה

קהל עמים

בפרשת ויחי (מח,ד) מספר יעקב ליוסף על הברכה בפרשת (לה,יא) שהקבה מבטיח קהל עמים מדייק רשי שבברכה המקורית כתוב גוי וקהל גויים ומפרש כי גוי הינו צאצא ישיר (בנימין) וקהל עמים גויים הינו ריבוי באחד הבנים הקיימים וזה המקור להחשבת אפרים ומנשה כצאצאים של יעקב

לבנו ליוסף

יעקב קורא לבנו ליוסף ומבקשו שלא יקבר במצרים. רשי מפרק שקרא דווקא ליוסף שבכוחו לעשות עדיין יש לשאול לפרוש הכפילות גם בנו וגם יוסף.

מפרש אור החיים ששתי מידות יש בקריאה

קריאה מדין בנו והיא הרשות של הדיוט לקרוא למלך שיבוא אליו, ולכן יעקב קרא לבנו למרות שהיה מלך עדיין קשרי משפחה גוברים

ויעקב קרא ליוסף על שם צידקתו ואמנתו בו שיעשה את דבריו לא על סמך הקישור המשפחתי אלא על סמך המידות הטמונות באדם ביוסף

איש כחלומו פתר

כאשר מספר שר המשקים עלמיוסף כפותר החחומות (בראשית מא,יב) מסכם ואומר איש כחחומו פתר והלשון קשה

הפרשנים מתקנים לאיש כחלומו או לכל איש לפי החלום וכו

ואולי ניתן לומר איש כחחומו-פתר, התפרוןנאינו פתרון החלום אלא פתרון המאווים הכמוסים ותחושת הבטן של כל איש ולכן הפתרון אינו פתרון החלום אלא פתרון האיש כחלומו ערכי האיש המובאים בחלום

אהבה התלויה בדבר

התורה בספר בראשית מספר על מעשי האבות אך לא מסתירה גם הץמעשים פחות טובים. בשני מקרים אנו רואים קנאת אחים שהביאה למרות בהמשך ביצחק ועשיו וביוסף והאחים. אבי רט הביא בשם מדרש חכמים כי התורה מדייקת וכותבת ביצחק ועשיו סיבת האלפיה ויצחק אוהב את עשיו כי צייד בפיו וכן ביוסף והאחים כי יעקב אהב את יוסף כי בן זקונים הוא לו

המילה כי המציינת כאהבה התלויה בדבר באה אהבה וקלקלה את השורה

אהבת אב לבניו צריכה להיות כאהבה שאינה תלויה בדבר כאשר ישנה סיבה ישנו פתח לקנאה

פותר החלומות

על פי דברים של הרב אורן דובדבני

התורה מתארת את חלומות פרעה בשלשה שלבים

1. חלום כהוויתו

2. חלום כתיאורו על ידי פרעה - סוביקטיבי

3. חלום כתיאורו על ידי יוסף - צד שלישי

כבר עמדו רבים על שינויים בין התיאורים ומודע ההין יוסף להציע פתרונות, דבר שלא התקבש

ומחדש הרב דובדבני כי יוסף הקשיב לפרעה שאמר על הפרות ומראהן כבראונה והבין כי הדבר החשוב לפרעה אינו האירוע אלא הרושם שנותר אחריו )גם הוא היה פוליטיקאי הזקוק לאהדת העם( ולכם תפרונו של יוסף התייחס לנקודה זו כנקודה המשמעותית ופתרונו והצעותיו של יוסף היו לגופו של פרעה ולא לגופו של חלום

ברכת רעמים וברקים

המשנה בפרק 9 של ברכות והגמרא במקום בדף נט אומרת כי על הברקים ועל הרעמים מברכים שכוחו וגבורתו מלא עולם, ועל ההרים מברך עושה מעשה בראשית, שואלת הגמרא הרי אלו גם מעשה בראשיתמואומרת הגמרא כרוך ותני ונחלקו הפוסקים במשמעות זו (ראה בהמשך)

להבנת הברכות

שכוחו וגברתו מלא עולם -רשי על המשנה מפרש שנשמעים בכל העולם, ואבודרהם פירש הנותן כח לטבע חהראותמכוחו של יוצר בראשית כדי שיראו מלפניו

עושה מעשה בראשית - שכך היתה ברייתו

נקודה שיש להעמיק ואולי היא עומדת בפער הבנת הברכות היא מטרת הברכות

האם ברכות אלו הן סוג של ברכות שבח על כוחו של הקבה או סוג של ברכות הנהנין שמהותן הוא ההשפעה שיש לאדם מן המציאות

לעניין מה מברכים, כתבו הפוסקים שיכול לברך מה שירצה הן על הרעמים והן על הברקים )עושה מעשה בראשית וכוחו וגבורתו מלא עולם( וקיימת מחלוקת מה מהן עדיפה כאשר בגמרא נראה שדתיהן שוות עם עדיפות מסוימת לכוחו וגבורתו מלא עולם וכן נראה מהרמבם אך מהשוע והטור נראה שקיימת עדיפות לעושה מעשה בראשית משום שלא ברור האם ברקים נראים בכל העולם ולכן יתכן ולא מתאים לברך שכוחו וגבורתו מלא עולם

כתבו הפוסקים כי נהגו העם לברך על הברקים עושה מעשה בראשית ועל הרעמים שכוחו וגברתו וזה כי רצו להרבות בברכות

מביא ערוך השולחן כי במידה ונשמעו שניהםנכאחד רעם וברק יברך ברכה אחת בלבד ולא שתיים שאחרת זו ברכה לבטלה, וחלקו עליו רבים

להדליק נר של חנוכה

הגמרא פוסקת וכן כלל הפוסקים כי כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה כלומר בנר חנוכה במידה והנר כבה לאחר הדלקה כראוי אין האדם צריך להדליק שוב

ניתן להבין ממחלוקת הגמרא שבהדלקת נר ישנם שתי אפשריות בהבנה

1. המטרה היא שיהי אור דולק (וזה שורש נר שבת)

2. שהמטרה היא פעולת ההדלקה ולא עצם האור

העובדה כי כבתה אין זקוק לה, נוסח הברכה  היכולת להדליק בשמנים ופילות בעיתיות מעידות כי המטרה בחנוכה היא עצם פעולת ההדלקה ולא האור שאחריו

וכנראה שהמטרה להטמיע בליבו של אדם את העובדה כי קיימים ניסים בעולם וה מולך בארץ

אל עשיו אחיו

יש לשאול מה הפשר ההדגשה אחיו הרי אנו יודעים כי עשיו הוא אחיו של יעקב

מפרש האור החיים כי המלאכים נצטוו בשני סוגי שליחויות במידה ויתנהג כעשיו שהוא שונא ליעקב או במידה ויתנהג כאחיו כבעל קשר ואהבה