יום רביעי, 30 בדצמבר 2020

מי אלה?

לאחר שיעקב מכיל את בני יוסף במסגרת השבטים מתנהל דו שיח מוזר בין יעקב ליוסף (בראשית מח, ח-ט)
יעקב שואל על בני יוסף מי אלה - והרי הרגע דיברנו עליהם, יתר מכך שהרי למדו אצלו זה 17 שנה
על דרך הפשט מפרשים הפרשנים כי יעקב לא ראה בבירור ולכן לא זיהה את בני יוסף
רשי מביא את המדרש כי יעקב ראה ברוח הקודש רשעים שיצאו מבני יוסף ושאל מיהם אותם רשעים
תרגום יונתן מביא כי שאלתו של יעקב אינה על הבנים אלא על אימם ושואל מאיפה יצאו? מי אימם?

תשובתו של יוסף בפסוק הבא מעלה מספר תמיהות
1. מה פירוש בני הם מה חידש
מפרש האור החיים כי מטרת שאלת יעקב היתה לחבב את בני יוסף על יוסף על ידי הזכרתם ויחוסם המשפטי
2. יוסף ממשיך -אשר נתן לי האלוקים בזה לא ברור הזכרת שמו של הקבה ומה הוא "בזה"
מרבית המפרשים נוקטים כי בזה הינו פה במצרים והאלוקים לא שכח חסדו מאיתי גם פה בארץ מצריים
ואילו המדרש (שהידו מובאים ברשי ובתרגום יונתן) מציינים בזה בשטר כתובה שהנישואין הינן כדת משה וישראל ואפילו מזרע ישראל

הרשר הירש נותן כיוון נוסף בדו השיח הקודם מציונת הדמויות על שמם הפרטי יעקב ויוסף וזה הוא שיח פנים משפחתי ואילו כן יעקב מצויין כישראל כאב האומה, ברמת האומה ישנן שאלות ורגישיות נוסופות של כיצד מתחברים לאומה ומה תפקידם של חלקים שונים ועל זה עונה יוסף על פי הרשר כי הם מחסדו של הקבה גם כחלק מן האומה

קהל עמים

בפרשת ויחי (מח,ד) מספר יעקב ליוסף על הברכה בפרשת (לה,יא) שהקבה מבטיח קהל עמים מדייק רשי שבברכה המקורית כתוב גוי וקהל גויים ומפרש כי גוי הינו צאצא ישיר (בנימין) וקהל עמים גויים הינו ריבוי באחד הבנים הקיימים וזה המקור להחשבת אפרים ומנשה כצאצאים של יעקב

לבנו ליוסף

יעקב קורא לבנו ליוסף ומבקשו שלא יקבר במצרים. רשי מפרק שקרא דווקא ליוסף שבכוחו לעשות עדיין יש לשאול לפרוש הכפילות גם בנו וגם יוסף.
מפרש אור החיים ששתי מידות יש בקריאה
קריאה מדין בנו והיא הרשות של הדיוט לקרוא למלך שיבוא אליו, ולכן יעקב קרא לבנו למרות שהיה מלך עדיין קשרי משפחה גוברים
ויעקב קרא ליוסף על שם צידקתו ואמנתו בו שיעשה את דבריו לא על סמך הקישור המשפחתי אלא על סמך המידות הטמונות באדם ביוסף

יום חמישי, 17 בדצמבר 2020

איש כחלומו פתר

כאשר מספר שר המשקים עלמיוסף כפותר החחומות (בראשית מא,יב) מסכם ואומר איש כחחומו פתר והלשון קשה
הפרשנים מתקנים לאיש כחלומו או לכל איש לפי החלום וכו
ואולי ניתן לומר איש כחחומו-פתר, התפרוןנאינו פתרון החלום אלא פתרון המאווים הכמוסים ותחושת הבטן של כל איש ולכן הפתרון אינו פתרון החלום אלא פתרון האיש כחלומו ערכי האיש המובאים בחלום

אהבה התלויה בדבר

התורה בספר בראשית מספר על מעשי האבות אך לא מסתירה גם הץמעשים פחות טובים. בשני מקרים אנו רואים קנאת אחים שהביאה למרות בהמשך ביצחק ועשיו וביוסף והאחים. אבי רט הביא בשם מדרש חכמים כי התורה מדייקת וכותבת ביצחק ועשיו סיבת האלפיה ויצחק אוהב את עשיו כי צייד בפיו וכן ביוסף והאחים כי יעקב אהב את יוסף כי בן זקונים הוא לו
המילה כי המציינת כאהבה התלויה בדבר באה אהבה וקלקלה את השורה
אהבת אב לבניו צריכה להיות כאהבה שאינה תלויה בדבר כאשר ישנה סיבה ישנו פתח לקנאה

יום רביעי, 9 בדצמבר 2020

פותר החלומות

על פי דברים של הרב אורן דובדבני

התורה מתארת את חלומות פרעה בשלשה שלבים
1. חלום כהוויתו
2. חלום כתיאורו על ידי פרעה - סוביקטיבי
3. חלום כתיאורו על ידי יוסף - צד שלישי

כבר עמדו רבים על שינויים בין התיאורים ומודע ההין יוסף להציע פתרונות, דבר שלא התקבש
ומחדש הרב דובדבני כי יוסף הקשיב לפרעה שאמר על הפרות ומראהן כבראונה והבין כי הדבר החשוב לפרעה אינו האירוע אלא הרושם שנותר אחריו )גם הוא היה פוליטיקאי הזקוק לאהדת העם( ולכם תפרונו של יוסף התייחס לנקודה זו כנקודה המשמעותית ופתרונו והצעותיו של יוסף היו לגופו של פרעה ולא לגופו של חלום

ברכת רעמים וברקים

המשנה בפרק 9 של ברכות והגמרא במקום בדף נט אומרת כי על הברקים ועל הרעמים מברכים שכוחו וגבורתו מלא עולם, ועל ההרים מברך עושה מעשה בראשית, שואלת הגמרא הרי אלו גם מעשה בראשיתמואומרת הגמרא כרוך ותני ונחלקו הפוסקים במשמעות זו (ראה בהמשך)
להבנת הברכות
שכוחו וגברתו מלא עולם -רשי על המשנה מפרש שנשמעים בכל העולם, ואבודרהם פירש הנותן כח לטבע חהראותמכוחו של יוצר בראשית כדי שיראו מלפניו
עושה מעשה בראשית - שכך היתה ברייתו
נקודה שיש להעמיק ואולי היא עומדת בפער הבנת הברכות היא מטרת הברכות

האם ברכות אלו הן סוג של ברכות שבח על כוחו של הקבה או סוג של ברכות הנהנין שמהותן הוא ההשפעה שיש לאדם מן המציאות

לעניין מה מברכים, כתבו הפוסקים שיכול לברך מה שירצה הן על הרעמים והן על הברקים )עושה מעשה בראשית וכוחו וגבורתו מלא עולם( וקיימת מחלוקת מה מהן עדיפה כאשר בגמרא נראה שדתיהן שוות עם עדיפות מסוימת לכוחו וגבורתו מלא עולם וכן נראה מהרמבם אך מהשוע והטור נראה שקיימת עדיפות לעושה מעשה בראשית משום שלא ברור האם ברקים נראים בכל העולם ולכן יתכן ולא מתאים לברך שכוחו וגבורתו מלא עולם

כתבו הפוסקים כי נהגו העם לברך על הברקים עושה מעשה בראשית ועל הרעמים שכוחו וגברתו וזה כי רצו להרבות בברכות
מביא ערוך השולחן כי במידה ונשמעו שניהםנכאחד רעם וברק יברך ברכה אחת בלבד ולא שתיים שאחרת זו ברכה לבטלה, וחלקו עליו רבים

להדליק נר של חנוכה

הגמרא פוסקת וכן כלל הפוסקים כי כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה כלומר בנר חנוכה במידה והנר כבה לאחר הדלקה כראוי אין האדם צריך להדליק שוב
ניתן להבין ממחלוקת הגמרא שבהדלקת נר ישנם שתי אפשריות בהבנה
1. המטרה היא שיהי אור דולק (וזה שורש נר שבת)
2. שהמטרה היא פעולת ההדלקה ולא עצם האור
העובדה כי כבתה אין זקוק לה, נוסח הברכה  היכולת להדליק בשמנים ופילות בעיתיות מעידות כי המטרה בחנוכה היא עצם פעולת ההדלקה ולא האור שאחריו
וכנראה שהמטרה להטמיע בליבו של אדם את העובדה כי קיימים ניסים בעולם וה מולך בארץ

יום רביעי, 2 בדצמבר 2020

אל עשיו אחיו

יש לשאול מה הפשר ההדגשה אחיו הרי אנו יודעים כי עשיו הוא אחיו של יעקב
מפרש האור החיים כי המלאכים נצטוו בשני סוגי שליחויות במידה ויתנהג כעשיו שהוא שונא ליעקב או במידה ויתנהג כאחיו כבעל קשר ואהבה

יום שני, 30 בנובמבר 2020

איה מקום כבודו

בקדושת מוסף של שבת אנו אומרים את שאלה המלאכים "איה מקום כבודו" הפירוש הפשוט הוא כי המלאכים שואלים היכן מקומו של הקבה
על פי החסידות אין כאן שאלה אלה תשובה מה הוא מקומו של הקבה "איה" הוא מקומו בכל מקום שמחפשים אתו שמשתוקקים אליו שם הוא נמצא
רמז לדבר "איה" ראשי תיבות אם ירצה ה'
ואולי הבנה נוספת המושג כבוד אינו מהות וממשות אלא השראה ולכן השראת הקבה נמצאת בכל מקום שמחפשים אותו

יום שישי, 27 בנובמבר 2020

מקום ודרך

לאחר פגישת יעקב ולבן מתאר הכתוב וישב לבן למקומו ויעקב הלך לדרכו
מפרש המשך חכמה כי מהות יש כאן, לבן לא משתנה לא מתקדם ולא מתפתח הוא נמצא במקומו, לבח לא מוכן לקבל את השפעתו של יעקב ויעקב הוא הולך בדרכו מתקדם מתפתח ומשתנה על מנת לפתח את דרכו

יום שבת, 14 בנובמבר 2020

אהבת הבריות

בברכות השחר אנו אומרים את תפילתו של רבי (לפי נוסח ספרד)

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים. מֵאָדָם רָע. מִיֵּצֶר רָע. מֵחָבֵר רָע. מִשָּׁכֵן רָע. מִפֶּגַע רָע. מֵעַיִן הָרָע. וּמִלָּשׁון הָרָע.  מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת....

הפרוש הרגיל לשנאת הבריות הוא שהבריות ישנרו אותו, אבל אולי ניתח לפרש אחרת לאחר שהאדם נזהר ומבקש להרחיק מעצמו מתח בין אנשים שחושבים עליו רעה הוא עלול להגיע לכדי שנאת הבריות שישנא את הבריות ויברח מהם ומתפלל האדם על עצמו שינצל ולא ישנא את הבריות וידע להבדיל בין טוב לרע

יום ראשון, 8 בנובמבר 2020

גבולות

פרשת השבוע מעלה את גדולתם של דמיות כמונאברהם ואת גדולתם החלקית של דמיות אחרות כגון לוט ונח ואבימלך
כל הדמיות מאופינות ברצון לתת לאורח, לבן המשפחה וכו
אבל לפעמים הנתינה עצמה מביאה לפגיעה בבן משפחה אחר בערכים אחרים כגון בלוט בנח ואף בלקיחת שרה אל המלך
אולי באה ללמד התורה כי מוסר חד כיווני המתבסס על ערך יחיד כגון נתינה לחא גבול יכול להביא לידי חרפה ויש לאזן בין ערכים

יום שישי, 16 באוקטובר 2020

טוב ורע

עץ הדעת הוא עץ הטוב והרע, ואחרי אכילתו אומר הקבה כי והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע, אפשר לשאול ברור למה רע אך מה הטוב בדבר, אולי ניתן לומר כי אין פה שני מושגים מובחנים טוב ורע אלא המושג הינו הבחירה בין טוב לרע, ועץ הדעת הוא ההתפתחות, היציאה מגן עדן היא היציאה מהברור אל הספק המנקר בליבו של אדם האם עשה את המעשה הנכון

יום שבת, 26 בספטמבר 2020

מחילה

 צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ - הפירוש הרגיל לאל מחוללך הוא המחולל אותך היצור אותך, מפרש האבודרהם על פי הספרי, מחוללך הנותן לך מחילה.

תבנית נוף ההיסטוריה

 זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, משה רבינו בפרשת האזינו שולח אותנו אל ההיסטוריה כדי לאתגר את השגחת הקבה בעולם, ובעצם שואל כיצד אתם מסתכלים רק על המציאות הנוכחית הרי לעולם יש היסטוריה וגם לאדם יש היסטוריה ולא ניתן להבין את העולם ואת מקומו של אדם ללא בחינת ההיסטוריה הבנת ההקשר ומכאן לחובתו של אדם בעולמו

גם עקרון התשובה הוא כי לאדם יש היסטוריה חיובית ושלילית וכאשר עומד הוא ומגיע עם כל כוחותיו כאלה שהתפתחו מדברים חיובים וכאלה שמפחות ובוחן את חייו ובוחר את דרכו הרי שכולם משפיעים עליו ואם ברגע נתון בוחר בטוב הרי שכל כוחתיו שהתפתחו כולם הובילו אל הטוב ההוא וזדונות נעשות כזכויות


על פי פירשו של הרב אייל ורד לשפת אמת

יום שלישי, 22 בספטמבר 2020

כתבינו ‏לחיים

בעשרת ימי תשובה אנו אמרים זכרינו לחיים, כתבינו לחיים המעלה של כתיבה היא הוצאה מהכח אל הפועל מהמחשבה הניסתרת אל המציאות הגשמית, החלטה מעשית, עצם ההזכרה לחיים כאירוע באוויר אינו מספק אלא דרושה מציאות ממשית שיליחות של הכןתב להיות כתב ידו של הבורא

על פי שפת אמת מספירו של הרב אייל ורד

יום שני, 21 בספטמבר 2020

תכלה שנה וקיללותיה

המקור הוא בבריתא הדורשת את קריאת פרשת ניצבים לפנינרה, אבל מה המשמעות מאחורי קביעה זו
הרב עוזי קלכים מפרש בעקבות דיברי הרב קוק כי הצרה היא הבסיס לתשובה ההבנה כי המציאות אינה אידאלית וניתן לשאוף למציאות שהיא טובה יותר מוליכה לידי שינוי לידי תושבה קללותיה של שנה שעברה הם המבאים לכדי תשובה בשנה זו
נקודה אחרת שניתן לומר היא כשעומדים בסוף שנה רואים את התנפצות התקוות איך הפרקטיקה באה במגע עם החלום זו קיללתויה של השנה הקודמת שהצפיות בה התבדו לעומת זאת השנה הבאה הן התקוות לעתיד ונתחיל לממש אותן

יום חמישי, 10 בספטמבר 2020

אחריות הדדית

התחילת הפרשה מתואר כינוס כל ישראל על ידי משה לנאום האחרון של חייון ומפרטת התורה את כל החלקים בעם שכולם מוזמנים לאירוע כאשר מטרת האירוע היא כדי לעברך בברית ה'
מחדשים הכלי יקר ואור החיים כי הברית אינה ברית פרטית בין האדם לבין הקבה אלא ברית של אחריות הדדית בין עם ישראל לעצמו כברית הדדית ולא רק מול קבה

יום חמישי, 3 בספטמבר 2020

כלל ופרט

פרשת השבוע פותחת במקרא ביקורים, לאורך מרבית הפרשה ישנה התייחסות לקבה בשם כפול ה' אלוקך או אלוקי אבותיך
יתכן וניתן לפרש כי מדובר בשתי שכבות מצד אחד שם קבה השולט בעולם ללא קשר לאדם, ושמא תחשוב שזו ישות שאינה קשורה לאדם עצמו הרי יש לאורך כל הפרשה הצמדה של יחס ביםנהקבה לאדם כאלוקך 
יתכן וניתן לומר דגש נוסף פרשת מקרא ביכורים נאמרת מול מתווך הכהן שיתכן שאינו כה מוערך כפי שרומזת התורה (אשר יהיה בימים ההם) ואולי לכן נחוץ להדגיש את היחס הבלתי אמצעי בין האדם לקבה "שלו"
ואולי ניתן לצרף את ההקשר שהרי ספר דברים הוא נאומו של משה ולכן החשיבות של ההדגשה האישית זה לא הקבה שלי ולא ישות באויר אלא ה אלוקך שלך

יום חמישי, 20 באוגוסט 2020

הנהגה

אחרי שעסק משה בנאומו בפירוט עקרונות מוסריים וחוקים כלל חברתיים, מסמן הוא בפרשתנו את הפרופיל המנהיגותי הנדרש לעם.
הפרשה עוסקת בארבעה סוגים של מנהיגים: המלך – המופקד על ניהול ענייני הפנים והחוץ של המדינה, השופט – הממונה על מערכת החוקים, הכהן – הממונה על החוק הדתי, והנביא – הממונה על הקוד המוסרי.

לכל אורכה מונה הפרשה את החוליים והעיוותים העלולים לפרוץ במערכות ההנהגה השנות, וכן את הדרך הראויה להימנע מהם ולקיים הנהגה צודקת


מתוך 929 על פי דברים של הרב בני לאו.

יום חמישי, 16 ביולי 2020

טעם כמקור פרשני

הפסוק הראשון בפרשה פותח ב וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור זה הדבר וגו
המדרש ובעקבותיו הפרשנים מפרשים כי משה לימד את ראשי המטות את פרשת נדרים שילמדו את בני ישראל 
בעצם ניתן להבין את הפסוק בשני אופניים על פי הניקוד
1. וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל,לאמור זה הדבר וגו -בניקוד זה בני ישראל הינו תיאור של ראשי המטות
2. וידבר משה אל ראשי המטות, לבני ישראל לאמור זה הדבר וגו - במקרה זה לבני ישראל הוא כבר תיאור הפעולה
הטעמים מורים כשיטת הקריאה השניה וכן פירש המדרש

יום חמישי, 9 ביולי 2020

קנאה בתוך העם

התורה מתארת את מעשה פנחס בקנאו את קינאתי בתוכם
מה פירוש המושג בתוכם
תרגום יונתן מפרש כי הרג את החייבים מבינהם כלומר בתוכם כמיתוכם
אור החיים עומד על הנקודה כי הקנאה הייתה בתוך העם ולא מחוץ לא
קל לעמוד בחוץ ולשמור על טהרנות, להיות מוכיח בשער וגם קל לעם לדעת שזה נמצא מחוץ למחנה
פנחס עושה את מעשהו בקרב העם בהשפעה על כל הציבור וגם הציבור מקבל אותומומעלהו לגדולה על ידי נתינת כהונה

יום שישי, 19 ביוני 2020

בני אדם

הפסוק הראשון בספר דברי הימים מתאר את תחילת השתלשלות בני האדם באומרו אדם, שת, אנוש
השאלה היא היכן קיין והבל ומה נבדלו אלו
הגרא מפרש בשני אופנים
1. נמנו רק כאלה שהיה להם תולדות ולא קין והבל שלא השאירו תולדות
2. שלוש רמות יש כאן
א. אדם יציר כפיו של הקבה
ב. שת -בן האדם המשעותי הראשון עליו נאמר בצלמו כדמותו כלומר לא יציר כפיו של הקבה אבל העתק טוב
ג. אנוש הרמה הנמוכה יותר שהינה העתק הצלם ולא הדמות

מיכאל שבני אנוש המתוארים בתהלים שונים בהקשרם לקבה מבני אדם המשוייכים לצלם ודמות של הקבה

יום שני, 8 ביוני 2020

השתנות

בתחילת הפרשה מתואר מעמד הדלקת הנרות והמדרש מוסיף שיבחו של אהרון שלא שינה
הדלקת הנרות הינו מעמד ציבורי המתבצע בחחק פומבי של המשכן ואם כן סבירות השינוי נמוכה שהרי כל ישראל רואים
ואולי שבחו של אהרון שלא השתנה שניגש להדליק את הנרות באותה התלהבות באותו דיוק על הפרטים וההרגשה הנפשית בכל פעם ופעם

יום ראשון, 17 במאי 2020

אבדן הצפיה

על פי הערה של הרב דב
בקללה האחרונה אומר הכתוב והשמותי את מקדשי ומביא רשי בשם המדרש כי אין מדובר בקרבנות (שהרי כבר מופיע קודם) אלא מדובר בגדודיות של ישראל שהיו מתארגנות לבא חמקדש והקללה היא הפסקת התארגנות ושירות אלו
כלומר הפסקת ההשתתקות הרצון היא הקללה העמוקה מכל, חוסר ההבנה מה חסר

יום שבת, 2 במאי 2020

והקריב ושחט

בתחילת הפרשה מתוארת עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, כחלק מהעבודה מתוארים הקרבת הקורבנות ישנם שני מושגים שנהוג לאחד אותם אך לעניות דעתי יש לפצל בינהם.
לשון הקרבה - משמעותו הקדשה, עבודה רוחנית בקרבן
שחיטה - פעולה פיזית הנעשית בבהמה.
בקורבן הכהן הגדול אומר הפסוק:
וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת-פַּר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ; וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ, וּבְעַד בֵּיתוֹ. (טז,ו)
לאחר מכאן מתוארים קרבן לה' ולעזאזל ורק לאחר מכאן מופיע הפסוק:
וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת-פַּר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ, וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ, וּבְעַד בֵּיתוֹ; וְשָׁחַט אֶת-פַּר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ. (טז,יא)
השחיטה היא פעולת הריגת הבהמה ואילו ההקרבה היא הפעולה הרוחנית נפשית של הכוונה להביא את הקרבן לה'.
דוגמא נוספת ניתן לראות, בשליחת השעיר לעזאזל נאמרה רק לשון הקרבה ולא לשון שחיטה ואילו בשעיר המוקרב נאמרת גם אמירה של הקרבה וגם אמירה של שחיטה.
בצורה דומה בבשר תאווה המופיע בהמשך הפרשה מופיע רק לשון שחיטה ולא לשון הקרבה כפער.
אם הגענו לפער זה במונחים ניתן לשוב ולהסתכל בתחילת הפרשה בחטא בני אהרון נאמר: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן--בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה, וַיָּמֻתוּ.(טז,א) - לשון הקרבה , עבודה רוחנית

יום שבת, 18 באפריל 2020

כבוד לאחר

בתחילת הפרשה מצווה משה על הקורבנות לחנוכת המשכן ובני ישראל והכהנים מביאים את הדבר:
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְהוָה.
וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה.
וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם.
וַיִּקְחוּ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶל פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יְהוָה.
בהמשך מצווה משה על אהרון להקריב:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ וְאֶת עֹלָתֶךָ וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם וַעֲשֵׂה אֶת קָרְבַּן הָעָם וְכַפֵּר בַּעֲדָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.
וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיִּשְׁחַט אֶת עֵגֶל הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ.
וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו וַיִּטְבֹּל אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. וגומר
אך בין שני חלקים אלו מופיע פסוק מוקשה:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְהוָה.
השאלה המרכזית היא מה הדבר אשר ציווה ה'
רשי מפרש כי מדובר בקורבן שהוזכר מראש 
ה"תורת כהנים" ואחריו הרמבן אור החיים הרשר ועוד תולים את הדבר בעבודה רוחנית אישית של האדם כלומר הקרבן כמסמל את הקרבת הבהמיות ואותה מצווה משה ללמוד
אבל אולי ניתן לומר דבר אחר , המציאות הינה יום השמיני למילואים, עד כה משה שימש בתפקיד הכהן ועתה הוא נידרש לפנות את תפקידו וכך אכן מופיע בפסוק הבא "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ" משה מצווה את אהרון להוביל את עבודת ה' ואולי "זה הדבר" ההליכה אחורה של משה ההכנעות המלאה לדבר ה', מתן המקום לאחר להוביל היא הדבר המביא לידי גילוי שכינה.

יום שישי, 17 באפריל 2020

יראת הרוממות

לפני קריאת ים סוף מתאר הפסוק ומצרים רואים אחרי בנ"י, ויראו בני ישראל ויצעקו אל ה'.
הפרוש הרגיל הוא כי הצעקה היא מפני המצרים מפרש השפת אמת כי בני צעקו עקה היראה, עקב ההבנה כי הם יראים מאדם וצעקו אל הקבה שיראו מפניו ולא מאדם.

יום שלישי, 7 באפריל 2020

כיום צאתך מארץ מצרים

אנונבהגדה שכל אדם חייב לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים
מחדד הרב קרליבך כאילו היום יצא ממצרים אין חשיבות למהנעשית אתמול או מה תעשה מחר היום זיכה אותך הקבה לצאת ממצרים, כמצבך היום
אדם צריך להבין כי הרגע הוא שחשוב ולא המטעניםמוהאילוצים שנושא על גבו

רכוש גדול

ביציאת מצרים מוזכר בי בני ישראל יצאו ברכוש גדול, וכן בהבטחת הקבה לאברהם על יציאת מצרים. השאלה היא מה הקשר בין יציאת מצרים לרכוש, ולמה יש לקשור בינהם.
המשמעות המעשית של עבדות היא חוסר הבעלות על רכוש, והרכוש הבסיסי ביותר הוא זמנו  המשמעות המעשית של בעלות היא היכולת להוציא משאב (גם זמן של אדם). הוצאת משאבים מביעה ערכים, האדם מחליט על מה להוציא את כספו וכך מביעה את ערכיו-דוגמא לכך היא חיוב ארבע כוסות בליל הסדר שאפילו מוכר חפציו כלומר מממש משאבים כדי לממש ערכים
אם כן הבטחת הרכוש אינה תגמול חומרי אלא היא כלי בידדיו של בעל החרות לממש את ערכיו

יום חמישי, 19 במרץ 2020

נדבות לב

בפרק לה פסוק כא מתארת התורה את ההבאה בםועל של הדברים למלאכת המשכן "ויבאו כל איש אשר נשאו ליבו וכל אשר אשר נדבה רוחו" מה ההבדל בין שני המושגים
הרמבן מפרש כי נשאו ליבו הינונהאדם החושב שיכול לעזור במלאכה ואילו נדבה רוחו הוא מתן החפצים
אור החיים מפרש כי ישנן שתי מידות בנותנים, נדבה רחו -נותן כפי יכולתו, נשואו רוחו- רוחו מנשאתו ואומרת לו כי יכול לתת יותר מכפי יכולתו.

יום שני, 9 במרץ 2020

חברים בפורים

הרב דובדבני עומד נקודה דקה

בפורים אדם מחוייב בשליחת משלוח מנות על מנת להגביר אהבה ורעות
ביום הכפורים אדם לא מתכפר עד שירצה את חברו

תלות גדולה בין אדם לחברו

יום ראשון, 1 במרץ 2020

ועשו לי מקדש

הפירוש הרגיל כמובא ברשי הוא לי=לשמי, עבורי 
אור החיים מפרש שעצם העשיה של המשכן עבור הקבה כבר יוצקת בו קדושה למרות שלא שרתה שכינה, כלומר תנועת הקדושה הינה מלמטה למעלה ולא להפך

יום שבת, 22 בפברואר 2020

זה דבר המשפט

למושג משפט יש שני פירושים
משפט - כמושב בית דין ותהליך עבודתו
משפט - כאוסף של מילים המביע הגיון, כחלק מתחביר

שיתוף השם נכון גם באנגלית המושג sentence מביא הן גזר דין והן מושג תחבירי

השאלה האם יש קשר מהותי בין שני מובנים אלו

מאישתי יקריתי משפט תחבירי הוא המרכיב הנותן לכל דבר את מקומו וגם משפט בית הדין מטרתו לבנות מערכת המסדרת דברים על מקומם

ולי נראה כי משפט תחבירי הוא היחידה הקטנה ביותר המביעה רעיון שלם באמצעות השפה ואולי גם משפט בית הדין הינו הנקודה הקטנה ביותר האמורה להביע רעיון שלם המרכיב תפיסת עולם

יום שבת, 15 בפברואר 2020

גלגל ההיסטוריה

מגילת אסתר לא ארוכה אך היא מכסה תקופה היסטורית ארוכה, בפשט בין המלכתו של אחשווראש ועד מעשה אסתר עברו מעל ל10 שנים ומהפלת הגורל ועד ההצלה עברה לפחות עוד שנה
הגמרא מרחיבה את הגבולות אף לדורות עברו
בדף יד הגמרא מדבר על אחר הדברים הללו אחרי מעשה שני שומרי הסף שנברתה רפואה רק אז מגיעה הצרה

בדף יג עא הגמרא דנה על המושג איש ימיני ואומרת כי כנסת ישראל מתלוננת על מה עשה לי דוד שלא הרג את ש0מעי בן גרא שממנו נולד מרדכי ומה עשה שאל שלא הרג את אגג שמזרעו המן שלולא אישים אלו לא היו ישראל נלחצים

אם כן המגילה מגלה את התפתחותם של תהליכים היסטורים וכיצד מהלך ההיסטוריה נקבע ומובל על ידי הקבה

יום שבת, 8 בפברואר 2020

שתי גאולות

ניתן להבין את קריעת ים סוף בצורות שונות אבל אולי אחת הצורות המענינות היא ההבנה שיש כאן גאולה נוספת
גאולת מצרים היא גאולה הדרגתית המובלת על ידי בשר ודם בהשראת הקבה
ואילו גאולת ים סוף הוא אירוע פתאומי המראה את כוחו של הקבה
גאולת מצרים היא גאולה זמנית (שלשה ימים) ואילו גאולת ים סוף היא גאולה לעולם (לא תראו שוב את מצרים)
ואפשר להוסיף עוד רבים

יום ראשון, 2 בפברואר 2020

ואכלתי בלילה ההוא

את קרבן הפסח מצווים ישראל לאכול בלילה אחד ללא שאריות (ואת השאר לשרוף)
יתכן לומר כי יש כאן רעיון המביע בטחון הקבה בעוד עני תמיד חושב מה יואכל מחר וכיצד לשמר חלק מהארוחה למחר, בא קרבן פסח ומלמד שאין לדאוג למחר אלא לסמוך על הקבה

כסף וזהב

הקבה מצווה על בני ישראל לשאול כלי כסף וזהב מהממצרים, המדרש ובעקבותיו הפרשנים מפרשים כדי לקיים הבטחת הקבה לאברהם והוצאיתים ברכוש גדול
הרב פירון מוסיף לציווי זה שני רבדים נוספים בהקשר היציאה מעבדות לחירות
היציאה ממצב של עבד - קורבנות למצב של עצמאות דורש שינוי בחשיבה לכן מצווים בני ישראל לשאול מהמצרים, עצם תהליך הדרישה מגורם בעל סמכות כבר הוא מביא את האדם לתפיסת עצמאות.
אחד המאפיינים של עבד הוא שהוא ללא אמצעים ונסמך בכל עת על רבו, קיום של רכוש ותעדוף השימוש בו הוא נקודה נוספת של אדון. היכולת לשלוט ולנהל משאב
מצאנו שלכסף ולזהב יש חשיבות אך הם חשובים בתפיסה הכללית המשפיעה על האדם ולא מעצמם לבד

יום שלישי, 28 בינואר 2020

נזכרים ונעשים

הגמרא בג עב מחדדת כי ישנם שני דינים בפורים דין זכירה המתקיים במקרא מגילה ודין עשיה המתקיים בשמחה ויום טוב
שני הפנים מייצגים שתי מטרות מחר זכירה לזכור את הנס ומצד שני לחגוג את החיים את המחבר

אהבת סב

בפרשה מביא יוסף את בניו לברכה אצל סבם יוסף ויוסף אכן משנה את הברכה בין הנכדים
ניתן לומר כי סבא וסבתא רואים את הנכדים בצורה ברורה יותר מאשר ההורים ללא משקעים של ציפיות או השוואות