נקודת הבחירה

הקבה מבשר למשה כי עליו ללכת לפרעה ולהוציא את בני ישראל במצרים אך מוסיף הקבה ואני אקשה את לב פרעה. מדוע מקשה הקבה את לב פרעה ובעצם מונע את יציאת בני ישראל ממצרים
אלא שלכל אדם ישנה נקודת בחירה את האפשרות לבחור בין טוב לרע וכאשר הקבה משפיע על האדם טוב או רע הרי הוא פוגע ביכולת הבחירה של האדם ולכן הקשה הקבה. את לבב פרעה כדי שלפרעה תהיה אכן נקודת בחירה

ריבוי ילודה

על בני ישראל במצרים מסופר כי פרו וישרצו וירבו ויעצמו מה המובן של כל התארים. בנוסף פרעה אומר עליהם כי הבה ניתחכמה לו פן ירבה וגו. וכן בהמשך וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ
מסביר האבן עזרא ומרחיב הרשר הירש כי ירבה היא לידה שריצה היא לידה כרמשים בכמות גדולה. וידוע כי כאשר נולדים תאומים ומעלה לרוב הילדים חלשים ולכן וירבו יהיו חזקים בפן גשמי ויעצמו חוזקה בתכונות הנפש כלומר שני התארים האחרונים  מתארים תכונות ולא רב ילודה. על פי פירוש זה ברורה גם דאגתו של פרעה לא בפן הכמותי דואג פרעה אלא בפן האיכותי

חיים של גרות

ואלה שמות בני ישראל הבאים לשון הווה והרי בני ישראל כבר נימצאים במצרים
מסביר הכלי יקר כי אחרי מות יוסף חידשו המצרים גזרות על בני ישראל. בני ישראל הרגישו במצרים כגרים שהגיעו זה עתה לשון הווה. כאשר אדם הוא גר אין לו את הביטחון ומרגיש חדש בכל רגע

חסד ואמת

בפטירתו של יעקב הוא מבקש מיוסף ועשית עימדי חסד ואמת. מה הם חסד ואמת
רשי מפרש על פי המדרש כי חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת ומחדד בעל הטורים אמת ראשי תיבות ארון מיטה תכריכים
שואל אור החיים ועוד מפרשים הרי יעקב קיבל שכר את שכם כמענה לחסד שעשה
מפרש המלבים שתי בקשות יש כאן בקשת אמת שלא תהיה קבורה במצרים יעקב חשש שיעשו אותו עבודת כוכבים ובקשת חסד יש כאן שהקבורה תהיה בארץ ישראל על חסד אין מקבלים שכר אך על אמת כן

הכירות הדדית

כאשר מגיעים האחים אל יוסף אומר הכתוב וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר להם ובפסוק הבא חוזר הכתוב ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו
מדוע חוזר הכתוב פעמיים על הפער שבען יוסף לאחיו
עונה הרמבן כי בתחילה חשד יוסף שהם אחיו ולכן שינה מעט את מלבושו והסתתר מהם וכאשר אנו אחיו כי הם. מארץ כנען אז ידע יוסף בודאות כי הם אחיו וגלגל את קיום החלומות

גזירת ההשגחה

בפרשת מכירת יוסף לא מוזכר הקבה כלל בנוסף פרשת השבוע שלנו מראה הרבה סיבובים בדעת בני אדם
אבל בפרשת מכירת יוסף קיים איש בשדה שמכווין את יוסף אל האחים ויתכן לומר כי בכך רמזה התורה לסיבוב הנסיבות המבוצע על ידי הקבה
בצורה דומה חלומותיו של יוסף מתקימיים וכן נבואותיו לגבי השרים
כלל הפרשה עוסק בפער שבין המציאות בעניי בני האדם לבין התוכנית הכללית של הקבה המסובבת את הארועים בשורש

יתרון האור

חג החנוכה ניקרא גם חג האור ומתאפיין באור
על פי המדרש רצו הייונים להחשיך עינהם של ועל פי החסידות מהותם של היוונים חושך ואילו של היהודים אור
מה משמעות האור והחושך
כאשר יש חושך האדם הולך בדרך אחת אותה הוא מכיר. נישללת ממנו האפשרות לראות דרכים נוספות לפתור הבעיות העומדות לפניו. כאשר יש אור רואה האדם מרחב גדול צדדים נוספים לבעיה ולפתרונות ויכול לבחור את הדרך הנכונה ברגע הנכון
יוון מובעת כתרבות הגוף כשילטון יחיד כדרך מחשבה אחת ואילו ביהדות יש קידוש של רוב הדעות של מחלקות. אין מניעה ממספר דרכים לפתרון בעיה גם בחנוכה נעשה שילוב בין עוצמה צבאית פיזית לפתרון בעיה רוחנית על ידי אנשים רוחנים
אם יתרון האור גדול הוא על החושך ומתן האור חוגג הוא את האפשריות לקידום וגדילה

וישב יעקב בארץ מגורי אביב

הפסוק הראשון בפרשה עוסק בשבתו של יעקב בארץ מגורי אביו ארץ כנען
קיימים מספר קשיים בפסוק.  מדוע מתקיימת חזרה ארץ מגורי אביו וארץ כנען    למה אצל יעקב נאמר לשבת ואצל יצחק נאמר לגור
מסביר הכלי יקר כי רצה יעקב לשבת בצורה קבועה במקום בו אביו הרגיש כי אינו קבוע אלא גר ומה הוא מקום זה מופיעים שני פירושים האם זה העולם הזה או שזו ארץ ישראל ויודעים אנו על גזירת הגלות שניגזר עוד על אברהם
תשובתו של הקבה לרצון זה הייתה כפי שמופיע במדרש קפץ עליו רוגזו של יוסף
ואולי יש פה רמז לדברים כי כל הנוטל ממנו עול תורה מטיל הוא עליו עול דרך ארץ

מה השם שלך

בפרשת השבוע מופיע דו שיח בין יעקב לבין המלאך. הדיון נסוב סביב ענין השם בתחילה שואל המלאך לשמו של יעקב ומבשרו על שינוי השם בהמשך שואל יעקב את המלאך לשמו ולא מקבל תשובה ובפסוק הבא קורא יעקב למקום שם
מה החשיבות של שם
אלא שהמושג שם מציג את תפקידו החיצוני של המושא את הדרך בה ניתפש המושא על ידי הסביבה
מושג שינוי השם משמעותו שינוי ביחס הסביבה אל המושא ובכך גדולתו

כח הרוח

בפרשתינו לאחר שנתבשר יעקב על ברכת השם מתארת התורה כי וישא יעקב רגליו וילך חרנה. מה פירוש המושג וילך חרנה
מפרש רשי על פי המדרש כי לאחר שקיבל יעקב את ברכת השם קלו רגליו
מעמיק בפירוש זה הרשר הירש ואומר כי משנתגלתה ליעקב העובדה כי הליכה זו היא חלק מציוויו ומתוכנית הקבה הרי שקיבל משמעות ונפשו כפתה את הדרך הנכונה על גופו ולכן נשאה רוחו את גופו
אור החיים הקדוש פונה בדרך שונה ומפרש שנקודה זו היא אחד המקורות שהגיע יעקב ללבן כשהוא חסר כל שהרי לא נשא אותו לא חמור ולא מרכבה אלא רגליו בלבד ומכאן למד המדרש על עניותו של יעקב

ברכת השם

בפרשת השבוע מוזכר ויזרע יצחק בארץ ההיא ... מאה שערים ויברכהו ה
שואלים חזל למה חשוב לנו לדעת מה הכמות שמצא יצחק בשדהו ונקודה נוספת היא שהרי אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין ומדוע ספר יצחק
נקודה נוספת היא מה היא ברכת השם המופיעה בסוף הפסוק
ומפרשים כי יצחק התחייב לתת מעשר למלכי צדק ולכן מדד שדהו כדי לתת מעשר בצורה מדויקת והשכר של המעשר היה ברכת השם בשער שכפי שפרש הרשר הירש מופיע בתנך רק במובן של שוק אם כן מצינו ששדהו של יצחק הציע מאה יחידות וברכת השם הייתה שקיבל עליה סכום גדול בשוק

הלכות קנין

בפרשת קנין מערת המכפלה על ידי אברהם מופיע פעמיים הפסוק ויקן אברהם את השדה והמערה וכו בין שני פסוקים אלו נימצא הפסוק המתאר את קבורת שרה באופן מעשי

שואלים המפרשים מדוע מופיע הפסוק פעמיים מסביר אור החיים כי יש הבדל בין קנין גוי לקנין יהודי. גוי קונה בכסף ומיד לאחר ששילם אברהם את הכסף יצא השדה מרשות עפרון וזהו הפסוק הראשון ואילו היהודי קונה בחזקה בעשיית מעשה וקבורת שרה הייתה מעשה החזקה ולכן מופיע לאחריו שוב פסוק הקנין

הכנסת אורחים

בתחילת פרשת השבוע מופיע במדרש כי הצטער אברהם שלא היו לו אורחים ולכן זימן לו הקבה את שלשת המלאכים
ועולה השאלה מה הוא שורש המצוה של הכנסת אורחים האם כדי שיחנך האדם את עצמו ולכן מובן צערו של אברהם ותגבותו של הקבה או שמטרת הכנסת האורחים היא להיטיב עם חברו כגון שמצווה לתת כראוי לחבירו ואז קשה מה צערו של אברהם שהרי אין ניצרך ומה תשבת הקבה
ותוצאה מעשית אדם הנותן לחבירו דבר שאינו ראוי לו כגון סוכר לחולי סכרת לצד שהכנסת אורחים תלויה בנותן הרי נתן ולצד שהכנסת אורחים תלויה במקבל הרי לא קיבל
בעל החינוך במצוות צדקה כותב את שני הטעמים
אבל אולי ניתן לפרש אחרת מטרת המדרש בפרשת השבוע אינה לדרוש במצוות הכנסת אורחים אלא לדרוש בקשר שבין הקבה לאברהם שבא הקבה לענות על פער של אברהם למרות שהוא ללא משמעות מצוויתית והנושא החשוב הוא הקשר שבין הקבה לאברהם

כוחו של אברהם

המדרש על פרשת השבוע מציג דיון בין אברהם לקבה.  הקבה אומר לאברהם כי נתן לו ברכה. בתפילת שמנה עשרה אך ברכתו של מי גדולה יותר ועונה המדרש כי ברכתו של אברהם מגן אברהם גדולה יותר שהרי קודמת לברכתו של הקבה מחיה המתים
הרי שתי הברכות דנות בכוחו של הקבה
אלא שהשאלה היא על  מה יוזכר שמו של הקבה האם על השראת השכינה בעולם או על הגדולה האמיתית ומציג המדרש כי עיקר הכח של הקבה הוא בהפצת האמונה בעולם

אדם ואדמה

לאחר המבול מופיע הפסוק לא אוסיף קלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו
שואלים המפרשים מה הקשר בין לב האדם ובין האדמה ועונים בדרכים שונות. אור החיים מחדש אומור האדם זה הוא אדם הראשון המתח בין האדם והבריאה החל כבר בבריאה שהאדמה לא הוציאה את המצופה ממנה פרי עץ ולא עץ פרי ובהמשך בקללת האדם ארורה האדמה בעבורך המתח בין האדמה הנותנת את פיריה לבין האדם המעבדה קיים משחר הבריאה וזה הוא יצר לב האדם מנעוריו המתח הבסיסי
ואולי ניתן להוסיף כי זה פן נוסף בתפילה של תיקון חטא האדם הראשון שלהחזיר את השלום בין האדם לאדמה

נפש חיה

בפרשת השבוע שלנו נמצא אחד המקורות המרכזיים בדיון על השתלת איברים
בתיאור תוצאת המבול כותבת התורה כל אשר נשמת רוח חיים באפיו
מכאן השאלה מה הוא הנקודה המבחינה בחיים האם היא הנשימה המופיעה בפרשה שלנו או הפסקת הלב

מי נח

הפטרת פרשת השבוע מזמנת לנו לחוות מושג מי נח המציין את מי המבול והרי אנו יודעים כי נח היה מהטובים ומדוע המבול נקרא על שמו מי נח
אלא ששמעתי שביטוי זה מכיל ביקורת על נח גם לו יש אשמה במי המבול בכך שלא מנע את המבול והחזיר את דורו בתשובה נקרא המבול גם על שמו

ואמונתך בלילות

במזמור שיר ליום השבת אנו אומרים להגיד בבוקר חסדך ואומנתך בלילות
מחדש ר שלמה קרליבך אמונתך בלילות זה לא האמונה שלנו בקבה אלא האמונה של הקבה בנו גם בתקופות חשוכות של נפילה ושל חוסר אמונה ממשיך הקבה להאמין באדם

בראשית שמותיו של הקבה

בפרשת בראשית ניתן להבחין בצורה חדה בהפרדה בין שמותיו של הקבה הכתובים במקרא
1. בשבעת ימי הבריאה מופיע הקבה כאלוקים
2. בשילוב האדם בבריאה מופיע הקבה כ יהוה אלוקים
3. בשלב החטא פיתוייה של חוה אנו חוזרים לכינוי של אלוקים
4. ואילו בשלב הגרוש מופיע כיהוה

כבר חכמים עמדו על נקודה וזה שורש האמירה שרצה הקבה לברוא את העולם במידת הדין ובהמשך שילב את מידת הרחמים

ואולי ניתן להוסיף שיכבה נוספת. בתוכנית שבעת ימי הבריאה חל החלום של מציאות סדורה ועם התפתחות הבריאה המימוש בפועל ראה הבורא כי המציאות חזקה יותר ועשירה יותר ויש לשלב בה פנים נוספים של גילוי אלוקות, של שמותיו של הקבה שכל אחד מהם מביע פן אחר של הנהגת העולם על ידי הקבה
ולעתיד לבוא אנו מתפללים על אחדות הכוחות ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד

סוכות כמוזג כוס לרבו

ידועה המשנה המתארת ירידת גשמים בחג כעבד המוזג כוס לרבו ורבו שופכה על פניו
הפירוש הרגיל הוא כאדם העושה שירות נותן התיחסות לקבה בונה סוכה ויושב בתוכה ורבו חס וחלילה מואס באותו אדם ודוחה את פעילותו לטובת קשר
ושמעתי פירוש אחר מהרה אלגזי. אנו יודעים כי ימי ראש השנה ויום הכיפורים מידתם היא מידת היראה עובד אדם את בוראו מתוך יראה יראת הרוממות או יראת העונש ואילו חג הסוכות שורשו באהבה אדם מתוך אהבתו לקבה עושה מיצוותיו וכביכול רוצה לשכן את הקבה בביתו
המושג מזיגה מופיע במשנה כפעולה שבאה למתן את חוזק היין, היין בזמנם היה חזק והיו ממתנים את היין על ידי שהיט מערבים אותו במים פעולה זו היא הניקראת מזיגה.  כעבד שמוזג כוס לרבו כאדם הרוצה למתן את מידת על ידי מידת האהבה ורבו לא מתרצה ונשארת מידת הדין מתוחה לא חס וחלילה ניתוק הקשר אלא קיום של קשר אחר קשה יותר אך עדיין קשר
שנה טובה פיתקה טבא

סוכות חג המעשה

סוכות מתאפיין כחג מעשי גם במצוות הנהוגות בו בניית סוכה וקיום צרכים גופנים כמו אכילה ושינה בסוכה דרך נטילת ארבעת המינים שכבר משם המצווה היא הנטילה הפעילות הפיזית בצומח
דרך הפעילות המיוחדת בחג הסוכות ניסוך המים
וגם זמנו של חג הסוכות עת האסיף סיכום שנתו הפיזית של האדם. סיכום מעשיו הפיזים בעולם בזו השנה
ואולי רמז יש בדבר. ראש השנה ויום הכיפורים מציגים  עליה רוחנית גבוהה ממש להגיע לרמה של מלאכים ורומז לנו הקבה את כל העושר הרוחני הגבוה יש לתרגם לחיי המעשה
תפקיד האדם בעולם הזה הוא להכניס את האלוקות לתוך העולם ביציאתינו מרוממות הרוח עלינו לתרגמה לשפה המעשה
חג שמח

וזאת הברכה - ואתה מרבבות קודש

הפרשנים מפרשים את הפסוק כמתאר את המעלה של עם ישראל ואת היחס המיוחד שנתן הקבה לעם ישראל
השאלה היא מה פירוש המילה אתה
הפרשנים הקלאסיים מפרשים על פי משמעותה האראמית של המילה כלומר הקבה הביא עימו מקצת מצבא השמים או שבא הקבה אל עם ישראל מצבא השמיים ואור החיים מפרש אף שהקבה העדיף את עם ישראל מאשר צבא השמים כלומר שבא הקבה מצבא השמים אל עם ישראל
הגמרא בחיגגה מפרשת את המילה ואתה כאות סימן ששם הקבה בקרב מלאכי מעלה והבדיל בין מלאכי החבלה לבינו
ועדיין נותר קצת קשה שלא מצאנו פסוק אחר המשתמש במושג ואתה כמושג בא
הרשר הירש מנסה לפרש ולומר שגוף שני יחיד מציין קשר בין שני גורמים וזה אולי ההיגיון של ואתה כבא

שנהיה לראש ולא לזנב

אנחנו מכירים את מעגל החיים את המרוץ והרי הראש והזנב רודפים זה את זה ומי יודע מה המשמעות של נהיה לראש
אלא שראש וזנב מעידים על הכיוון שנהיה לראש שתמיד נשאף להתקדם ולא ניגרר אחור זנב

על פי דבריו של ראש עירית רחובות מר רחמים מלול

ליום הכיפורים - שערי דמעות לא נינעלו

הגננת רינה התקשרה, חגי התנהג היום לא יפה בגן והרביץ לילד אחר
אמא קצת כעסה וגם אבא זרק איזו מילה

ואפילו שלחו את חגי לחדר לחשוב מה עשה

חגי רק הלך לחדר ופתאום צעקות עד לב השמים

כשחגי ניכנס לחדר וסגר את הדלת הדלת ניסגרה על האצבע
ופתאום אבא לא כועס, ואמא כבר לא מטיפה
וכולם רק מחבקים ומלטפים

גם כשהכל נראה סגור ואבוד, שערי דמעות לא נינעלו, אבא שבשמים מאזין ומקשיב

לראש השנה - אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה

מה משמעות המושג "אבינו מלכינו"

אבא הוא בעל הרצון לעזור בכל דרך לבנו
מלך הוא בעל היכולות לעשות כל שליבו חפץ


פניית אבינו מלכינו היא פניה לבעל היכולות ולעורר את הרצון

ואולי ניתן גם לפרש

בראש השנה אנו פונים למלכינו מקבלים עול מלכות שמים
ביום הכיפורים לאבינו למידת הסליחה

ואילו בסוכות ביום השמחה אנו שמחים במלך שהוא אבינו כבן לפני אביו אבל גם כעבר בפני רבו

שנה טובה