בפרשת בראשית ניתן להבחין בצורה חדה בהפרדה בין שמותיו של הקבה הכתובים במקרא
1. בשבעת ימי הבריאה מופיע הקבה כאלוקים
2. בשילוב האדם בבריאה מופיע הקבה כ יהוה אלוקים
3. בשלב החטא פיתוייה של חוה אנו חוזרים לכינוי של אלוקים
4. ואילו בשלב הגרוש מופיע כיהוה
1. בשבעת ימי הבריאה מופיע הקבה כאלוקים
2. בשילוב האדם בבריאה מופיע הקבה כ יהוה אלוקים
3. בשלב החטא פיתוייה של חוה אנו חוזרים לכינוי של אלוקים
4. ואילו בשלב הגרוש מופיע כיהוה
כבר חכמים עמדו על נקודה וזה שורש האמירה שרצה הקבה לברוא את העולם במידת הדין ובהמשך שילב את מידת הרחמים
ואולי ניתן להוסיף שיכבה נוספת. בתוכנית שבעת ימי הבריאה חל החלום של מציאות סדורה ועם התפתחות הבריאה המימוש בפועל ראה הבורא כי המציאות חזקה יותר ועשירה יותר ויש לשלב בה פנים נוספים של גילוי אלוקות, של שמותיו של הקבה שכל אחד מהם מביע פן אחר של הנהגת העולם על ידי הקבה
ולעתיד לבוא אנו מתפללים על אחדות הכוחות ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד
ולעתיד לבוא אנו מתפללים על אחדות הכוחות ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה