חזקה

הגמרא מציינת שיש שני סוגי חזקות
מטרת החזקה היא המנעות מהצורך בהצגת מסמכי בעלות והסתמכות על ידיעת הקהל וחוסר המחאה של גורמים אחרים.
החזקה הראשונה היא חזקת הזמן. כלומר אדם המביע בעלות על חפץ באמצעות החזקתו ברשתו בפרק זמן משמעותי נחשב כבעל בעלות בחפץ שורש חזקה זו היא המצאות החפץ אצל הבעלים כהוכחה לבעלות. חזקה זו היא שלוש שנים בקרקע ובחפצים לפעמים אף די רק רגע של הכנסה לרשותו. חזקה זו אינה תקפה במקרים בהם קיימת סבירות של החזקת החפץ ללא בעלות כגון דין אריס ושוכר ודין אומן המתקן את החפץ להם אין חזקה זו מועילה. חזקה זו דורשת טענת יסוד כיצד הגיע החפץ לרשותי.

חזקה אחרת היא חזקת השימוש כאשר אדם מבצע שינוי מהותי בחפץ הרי שהביע את בעלותו על החפץ ודי בכך. המעשים המוזכרים הם כגון נעל גדר פרץ בקרקעות וכן שינה מדרך השימוש הרגילה כגון חפירה בקרקע העמדת לזריעה וכדומה . חזקה זו נידרשת לביצוע בידיעה ברורה של הבעלים הקודם אם על ידי אמירה או ראיה.