חג האסיף

סוכות הוא חג האסיף סיכום השנה החקלאית איסוף התוצרת החקלאית והכנה לשנה הבאה
ואולי גם ברמה הרוחנית החג שאוסף ומסכם את השנה החולפת את המעלות הרוחניות את הקבלות שקיבלנו ומהווה פתיחה לשנה חדשה של עבודה

סוגים של אחדות

הרב לוביץ מציב חלוקה מענינת בין שלשה רגלים
פסח הוא חג החלוקה הלאומית כל משפחה אוכלת פסחו בנפרד. בארבעת הבנים הבן הרשע נענה בצעקות. החג מתאפיין בדחיית החיצוני מי שאינו מתאים לי יוצא מחוץ לתא המשפחתי.
שבועות הוא חג של טיטוש הבדלים כולם מקבלים ביחד את אותה התורה כולם מקובלים אבל אין הבדל בין אחד לשני.
סוכות הוא חג שמצד אחד כולם חוגגים עבדך אמתך האלמנה והגר כולם מוזמנים ומצד שני כל אחד יושב בסוכתו אמנם בחוץ אבל בנפרד. גם בארבעת המינים כולם קיימים ואגודים יחד אך כל אחד קיים בפני עצמו שומר על היחודיות שלו. החג מציין את אחדות עם ישראל אך לא מקדש את האחידות ואולי זו תוצאה נוספת של התפילות ברה ויום כיפור כולנו בניו של מקום אך כל אחד במקומו לפי מעלתו ודרכו

חילך לאוריתא

המקור של הביטוי הוא בסיפורו של ריש לקיש שהיה ראש הגנבים וקפץ לנהר לראות את רבי יוחנן שאמר לו ביטוי זה
הפירוש הקלאסי הוא שכוחך הגדול ראוי לתורה וכך הפנה ר יוחנן את ריש לקיש לבית המדרש
הרב דב פירש בדרך אחרת חילך את הכוחות שלך את הידע שהגעת בעולם החיצוני באותו ידע תשתמש ללימוד התורה באותן השגות בעולן החולין תשתמש על מנת למנף את העולם הרוחני שלך

חזקה

הגמרא מציינת שיש שני סוגי חזקות
מטרת החזקה היא המנעות מהצורך בהצגת מסמכי בעלות והסתמכות על ידיעת הקהל וחוסר המחאה של גורמים אחרים.
החזקה הראשונה היא חזקת הזמן. כלומר אדם המביע בעלות על חפץ באמצעות החזקתו ברשתו בפרק זמן משמעותי נחשב כבעל בעלות בחפץ שורש חזקה זו היא המצאות החפץ אצל הבעלים כהוכחה לבעלות. חזקה זו היא שלוש שנים בקרקע ובחפצים לפעמים אף די רק רגע של הכנסה לרשותו. חזקה זו אינה תקפה במקרים בהם קיימת סבירות של החזקת החפץ ללא בעלות כגון דין אריס ושוכר ודין אומן המתקן את החפץ להם אין חזקה זו מועילה. חזקה זו דורשת טענת יסוד כיצד הגיע החפץ לרשותי.

חזקה אחרת היא חזקת השימוש כאשר אדם מבצע שינוי מהותי בחפץ הרי שהביע את בעלותו על החפץ ודי בכך. המעשים המוזכרים הם כגון נעל גדר פרץ בקרקעות וכן שינה מדרך השימוש הרגילה כגון חפירה בקרקע העמדת לזריעה וכדומה . חזקה זו נידרשת לביצוע בידיעה ברורה של הבעלים הקודם אם על ידי אמירה או ראיה.

ראשיכם שיבטכם זקינכם ושוטריכם

נחלקו הפרשנים במהות הפריטה של חלקי העם ותפקידיו
רשי אומר שיש כאן דירוג בחשיבות בעם ראשי השבטים ולאחר מכן השופטים וכו והסדר הוא לפי החשיבות
הרמבן אומר שכלל ופרט כתוב כאן ראשים כולל טאת כלל העם ולאחר מכאן פירט את השבטים וכנל בהמשך במערכת המשפט. מעט קשה על הרמבן כמצד יפרש את הפסוק הבא טפכם נשייכם וכו
אור החיים אומר שמדובר במידת ההשפעה ואולי אף מדובר בחלקים שונים של האדם עצמו ראשיכם המוביל את ההשפעה שבטכם כל שבט ושבט. שבט הוא ביטוי לצורת הנהגה שונה זקן ושוטר כל אחד יתחייב על המקום שיכולתו להשפיע על עצמו ועל בני ביתו טף ונשים המקומות שאינם עצמאיים אלא שאחרים מושכים אותם ואף העבדים המקומות המרוחקים ביותר