בין בודד לעם

בתחילת הפרשה מציב הקבה למשה מעבר בין שתי תקופות   היוודעו של הקבה לאבות הייתה בשם שדי  לא בשם המפורש. המפרשים מפרשים את הפער בין ההבטחה שניתנה לאבות ובין הקיום שניתן למשה. ואולי ניתן לתת רמה נוספת
שם שדי הוא על שם שאמר לעולמו די שהפסיק הקבה את קידום העולם כדי לתת מקום לאדם לעומת השם המפורש שהוא השם בו הקבה מקים את העולם ודואג לכל מחסרו
ואולי יש כאן מעבר עמוק בין בודדים שמהם דורש הקבה עבודה לעומת דאגה לעם שעבורו מכין הקבה את הכל לפניו

להגיב את המציאות

התגלות יוסף לאחים שוברות את המציאות. יוסף שחושב אחיו שונאים אותו ולא יראה יותר את אביו יעקוב והאחים שבטוחים שיוסף אבד לעד אם במיתה ואם בעבדות
מעניין לבדוק את התמדדות הדמיות עם השתנות המציאות
יוסף מכיל את המציאות ושוכח את העבר דואג לאחיו מעין מה שהיה היה בואו נמשיך קדימה
האחים נוהגים בהתעלמות אין אינטראקציה מהותית בינם ליוסף ביוזמתם  בהמשך הפרשות ונראה שגם לא מגיעים ביחד ליעקב אלא סוג של הפרדת כוחות
ויעקב נראה כי לא מבין את השבר הגדול ממשיך להתנהג כאילו כיומם של כל האחים ויוסף הינה המציאות מימים ימימה
ואולי מציגה לנו התורה מספר מודלים שונים של התנהגות

לראות את האחר

בתחילת התוודעות יוסף לאחיו כותב המקרא ולא יכל יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי
נחלקו המפרשים מפני מה נילחץ יוסף
רשי מפרש כי יוסף לא רצה שהמצרים יראו בסבל אחיו ובחקירתם. יוסף התבייש עבור אחיו כלומר ראיית האחר היא שגרמה למעשה
אור החיים מפרש כי יוסף רצה להתוודע לאחיו ולא יכל להמתין ולכן האיץ בעולם לצאת
הרמבן הולך בדרך שונה ומפרש כי קיום המצרים והיועצים המיעצים ליוסף הוא שהפריע לו ובעצם ביקש לקבל החלטתו בעצמו
אלו ואלו דיברי אלוקים חיים המעידים על הרגש הגדול והיחס לסביבה של גדולים אלו

לכל אדם יש זמן

פרעה טוען כי אין מי שיפתור לו את החלומות התרגום מפרש בצורה מילולית ואילו תרגום יונתן מרחיב ואומר כי שלא יכול להיות שיהיה פותר מכיוון שהגיע זמנו של יוסף לעלות על במת ההיסטוריה
אולי ניתן למצא את מקורו של תרגום יונתן מפער לשונות בפעם הראשונה פרעה אומר ואין פותר אותם לפרעה אין מי שיפתור ואילו כאשר פרעה מספר את הסיפור ליוסף הוא אומר אין מגיד אותם לפרעה זה לא רק שהפתרון אינו ראוי אלא שאדם המגיד אינו ראוי