מנהיגות

בתחילת פרשת השבוע מונה התורה את מנהיגי ישראל. כחלק מן המנין מצמידה להם התורה תארים שונים בפסוק ד ראש לבית אבותיו. בפסוק טז קראי העדה. נשאי מטות אבותם. ראשי אלפי ישראל. ובפסוק  מד נשיאי ישראל
אולי מתוך הבנת משמעות השמות השונים אפשר להסיק מה היא מנהיגות
האברבנל מפרש כי למנין היו שני טעמים לטובת חלוקת הארץ והכנה למלחמה
ראש לבית אבותיו :מביא הרשר הירש שבכל שבט היו מספר משפחות וזה הוא אשר התקבל על ידי השבט להיות מייצג של כלל המשפחות התפקיד הראשון הוא להביא את דבר השבט מי חבר בו זו היא החלטה הנובעת מהשבט ומהכרת היחוס המשפחתי של כל אדם. בנקודה זו ניבנת חובה נוספת של המנהיג והיא להכיר את כלל המונהגים רק ראש המשפחה יכול לקרא ולהבין את ספר היוחסין כפי שמופיע ברשי כלומר תואר זה הוא המייצג את החלטת השבט בפני ההנהגה.
תואר קראי העדה הוא מעין כנסת האנשים שהיו נקראים לכל התיעצות מדינית והתנהלותית
נשאי מטות אותם נשיאים אלו היו מנויים גם על הכניסה וחלוקת הארץ תפקיד זה של לתת לכל אחד לפי חלקו וצרכו רמוז בתואר נשיא מטות אותם המיצג ומחליט לגבי מטות אבותם
אבל לנשיאים הייתה גם אחריות בעת לחימה היה אליהם להוביל את העם למלחמה בעת הצורך ולכן נימנו גם כראש אלפי ישראל כתיאור של מצביע במקומות אחרים
שני תארים אלו מתארים כיצד המנהיג צריך להביא ולממש את דבר ההנהגה בפני המונהגים
בתאור האחרון נשיאי ישראל נרמז שאמנם נשיאים אלו היו נציגים לשבט אם להבאת דבר הממשל אל השבט ואם להביא את דבר השבט אל הממשל אבל הייתה להם אחריות נוספת וזו לראות את טובת הציבור כולו ולא רק את טובתו של שבט אחד ולכן הם נשיאי ישראל