בפרשת השבוע מופיע הפסוק : "דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו, וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי--אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי, אֲנִי יְהוָה"
מבנה הפסוק קשה מה היחס בין תחילת הפסוק לבין סופו ? מי הם "הם" אשר מיוחס בסוף הפסוק
מרבית הפרשנים מייחסים את "הם" לכהנים ומפרשים כי כי יש כאן אזהרה לכהנים גם על קרבנות עצמם (רשי) או על קרבנות נוספים (רמבן)
ואולי ניתן לפרש בדרש שונה, הרמבן מביא פירוש "על דרך האמת" שסוף הפסוק בא לפרוש מי הוא מקור הקדושה - הקב"ה
ידוע כי בכל מערכת היררכית צפון פוטנציאל של סיאוב, סיאוב זה נובע מזהות מוגזמת בין בעל התפקיד לבין השררה מקור הכח , כאשר בעל השררה מזהה עצמו ככח עצמו ונוטה לזלז בכפופים לו ובקרבנם ואולי על כך בא הכתוב להזהיר, שהכהנים לא יזלזלו בקרבן בני ישראל ("שם) שהרי הקרבן אינו עבור הכהנים אלא עבור הקב"ה והוא מושא ההקדשה
מבנה הפסוק קשה מה היחס בין תחילת הפסוק לבין סופו ? מי הם "הם" אשר מיוחס בסוף הפסוק
מרבית הפרשנים מייחסים את "הם" לכהנים ומפרשים כי כי יש כאן אזהרה לכהנים גם על קרבנות עצמם (רשי) או על קרבנות נוספים (רמבן)
ואולי ניתן לפרש בדרש שונה, הרמבן מביא פירוש "על דרך האמת" שסוף הפסוק בא לפרוש מי הוא מקור הקדושה - הקב"ה
ידוע כי בכל מערכת היררכית צפון פוטנציאל של סיאוב, סיאוב זה נובע מזהות מוגזמת בין בעל התפקיד לבין השררה מקור הכח , כאשר בעל השררה מזהה עצמו ככח עצמו ונוטה לזלז בכפופים לו ובקרבנם ואולי על כך בא הכתוב להזהיר, שהכהנים לא יזלזלו בקרבן בני ישראל ("שם) שהרי הקרבן אינו עבור הכהנים אלא עבור הקב"ה והוא מושא ההקדשה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה