אש השנה נקרא בתורה יום תרועה, תקיעת השופר עצמה היא קול פשוט - תקיעה ולאחריו שברים / תרועה ובסיום שוב תקיעה פשוטה. הגמרא לומדת מכאן על מהותו של האדם על הסיבוכים והנפילות, על חוסר היכולות להישאר עקבי במעשים, לחיות את כלל החיים על פי העקרונות בהם הוא מאמין.
אבל גם תקוה גדולה יש כאן, אכן ישנם משברים בהם האדם אינו מצליח לעמוד בערכיו אך בין הנפילות מבצבצים ועולים שברי קולות - הפעמים בהם הצלחנו לעמוד בערכים המובילים אותנו, המקומות בהם החלפנו את הרצון לעשות את הנוח בהחלטה לעשות את הדבר הנכון, המקומות בהם חשבנו והחלטנו לפעול על פי ערך ולא על פי גחמה.
שנה טובה שנה שנזכה לפעול על פי הערך ולא החשק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה