יום רביעי, 30 ביוני 2021

ובני קרח לא מתו

במנין בני ישראל, בעת מניית אליאב בן ראובן מוזכרים דתן ואבירם כבעלי האחריות לחטא קורח ונשאלת השאלה מדוע הרחיב הפסוק בם ולא נתן להם להעלם אל תהום הנשייה
מסביר הרמבן כי בא הכתוב להסביר כי ירושת אליאב עברה אל פלוא משום שדתן ואבירם מתו ולא היו ביורשי הארץ ואם כן ובני קרח לא מסביר כי זכו בירושת הארץ
השורש של הרמבן הוא בגמרא בבא מציע שמסבירה שירושת הארץ חולקה ליוצאי מצרים ואזכור דתן ואבירם היה בכדי להורידם מן החשבון
ואולי עומק נוסף יש כאן, פרשיות סוף במדבר הינם ההכנה לכניסה לארץ מעבר מהנהגה מפורשת לניסתרת, אחד החלאים בהנהגה ניסתרת הינה התליה במנהיג כהסתר למחלוקת על הקבה, וכך אכן רומז הפסוק 
ואם כן אם יבוא אדם ויחלוק על ההנהגה באמירת מי שמכם בדומה למחלוקת קורח מלמד אותנו הפסוק כי השורש הינה מחלוקת על הקבה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה