אין גאולה ללא שיעבוד

הרשבם מסביר את "הא לחמא עניא..." כתאור של בני ישראל במצרים השיחה אחד עם השני התקווה לגאולה ואולי שורש הגאולה היא הציפיה ההרגשה כי המציאות הנוכחית דורשת שינוי מהווה שיעבוד היא הבסיס לגאולה . אמירת הא לחמא עניא אינה רק כציפיה למקדש אלא כהבנה שהשורש לגאולה הינו הצפיה לצאת מידי שעבוד

הכנות

הפרשה פותחת בזאת תורת העולה אך בפירוט אנו מוצאים הכנות ניקוי המזבח, הדלקת האש ורק בסוף בקיצור הקרבת העולה

ואולי רמז יש כאן שעולת התמיד ערכה בהכנות אליה, בנקיון בהכנת הסביבה זו היא מצוות התמיד שמהותו הקרבה לקבה

קדמה קריאה

הפסוק הראשון בפרשה מורכב משני חלקים ויקרא אל משה, וידבר ה אליו

המדרש כמובא בבתרגומים מתאר כי משה רבינו ירא מגשת אל המשכן )בהשוואה להר סיני( ולכן חיכה לקריאה לשון חיבה וקרוב טרם הכניסה

מצינו שהקריאה הינה לשון חיבוב ואהבה והדיבור הינו ההוראה המעשית

בין משה ליהושע

עומד משה לפני הקבה ומקבל תורה, ומקבל את הבשורה כי נעשה את העגל ישירות מפי הקבה. משה עומד מייד לפני הקבה ונותן גיבוי לעם )יש לדייק בפסוקים שלא ירד משה ואז עלה אלא עוד בהיותו אצל הקבה כבר דיבר בשבח העם) כן, כשירד שבר את הלוחות אך כבר בהתחלה נתן לעם גיבוי.

יורד משה מההר, ויהושע מזעזוע מחליט כי לא יכול לשהות בקרב העם ולוקח אהלו אל מקום המקדש ואילו משה נשאר כמנהיג העם וחי בקרבם וכל העם עומדים כאשר משה יוצא אל המשכן, מנהיג נשאר עם עמו ומקדם מתוכו

עדים בנישואין ובגיטין

הגמרא דנה במהות העדים בגיטין ובנישואין ופוסקת שהעדי מסירה כרתי ועדי חתימה לשם תיקון עולם כלומר עדים המעידים על המעשה עצמו ולא על השטר הם ליבת העדות להבדיל מסתם שטרות כגון הלוואות שאז העיקר הוא עדי החתימה

מעבר לפורמליסטקה ערכים יש כאן, מעמד אישי הוא תהליך קהילתי והדגש הוא על המעמד הקהילתי ולכן עדים המפרסמים את עצם המעשה הם ליבת המעשה ואיחו בסתם שטרות הסדרה מינהלתית כאן ועדים ושטרות כתובים הם הבסיס

מכבדה יותר מגופו

הפסוק מחלק בין שני סוגי נדבה "כל איש אשר נשאו ליבו וכל אשר נדבה רחט" מפרש אור החיים נדבה רחו אדם הנותן ממה שיש לו, נשאו ליבו -ליבו מנשאו לומר כי יש לו יותר מאשר חושב ונותן יותר מיכולתו - זה הוא איש המכבד את אישתו גם במה שאין לו וזו אהבת הלב

מעשה וכוונה

הפסוק המתאר את לקיחת התרומה מתאר שתי לקיחות "קחו מאתכם תרומה.. כל נדיב ליבו יביאה..." מה היחס בין פעולות הלקיחה לבין פעלות ההבאה. ניתן לפרש על פי רור החיים כי פעולות הלקיחה הינה פעולה הנובעת מהשכל מההבנה שיש לתת לפאר לשם הקבה, אך מעבר לפעולה זו ישנו הרגש נדיבות הלב ואז הוא שותף אמיתי במעשה הבריאה