בפרשה תלונות רבות של בני ישראל נעסובות סביב חוסר המים אך בפרשת מי יריבה נוקט הכתוב בלשון שאיה רגילה "ואין מים לשתות העם" (יז,א) מרבית הפרשנים מתעלמים מקושי זה אך האברבל והרשר מפרשים כי לא שהיה כעת חוסר מים אלא מתוך ראיה עתידית צפו שלא יהיה מספיק מים עבור העם וזה הוא פירושהלשון
על פי פירוש זה ברור כי הפער אינו פער חומרי נקודתי אלא פער באמונה ביכולת הקבה לדאוג לצרכי העם ובכך היא המשך של התלונות על המזון שנענו במן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה