ברית יעקב יצחק ואברהם

לאחר הקללות בפסוק נחמה אומר הקבה וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר  
הרשר הירש מדייק לא כתוב ברית את יעקב ואת יצחק וכו הברית אינה עם יעקב אלא שם הברית היא יעקב כלומר ישנו סוג ברית הנקרא אברהם וסוג ברית הנקרא יצחק וסוג ברית הנקרא יעקב. בריתות אלו הינם בריתות השתנות יחסית לגילויי ה בעולם ומביעות דרכים שונות של השגחת הקבה בעולם

שופטים

המגילה פותחת ויהי בימי שפוט השופטים ומוכר המדרש כי היה דור שדפט את שופטיו
אולם מדרש נוסף הור כי היה דור שמערכת המשפט עמדה בראש וקשר בין בני אדם הובל על ידי המערכת המשפטית ואולי בנטיה המוגזמת לדין תלוי חלק מירידתו של הדור

הסכמה ורצון

על פי דברים של הרב עילאי עופרן

יש הבדל בין הסכמה לרצון, רצון מביע הסכמה פנימית עצמאית שלא מתוך הכרח ואילו הסכמה יכולה לבוא מתוך אילוצים (הרב עופרן מביא כדוגמא טיפול רפואי קשה שאדם לא היה בוחר בו אבל מסכים מתוך אילוץ רפואי)
בעולם הכלכלי נפוצה האמרה כי מותר לעשות הכל תחת הסכמה
בפרשת השבוע באה התורה ואומרת כי במקרים מסוימים (ריבית, קרקעות) אמנם יש הסכמה אבל אין רצון האילוץ יכול להביא את האדם להסכמה לשערי הגהינום ובמקומות אלו באה התורה ומגבילה את היחסים בין בני האדם.
על מנת לשמר את האיזון מול כלכלה חופשית מגבלה זו לא נתונה למרות של המדינה או השופט אלא לאדם השני, החובה לברר את רצונו של בעל הדין מוטלת על כתפי המלווה על לוודא כי המעשים אכן נעשים ברצון ולא רק בהסכמה

שלא נהגו כבוד זה בזה

אבלות ימי הספירה היא על מותם של תלמידי רבי עקיבא על החורבן התורני שמת הדור הממשיך התלמידים מתו לא הרבנים אלא התלמידים אלה המלמדים יותר מכולם.
הגמרא אומרת כי תלמדי רבי עקיבא נפטרו כי לא נהגו כבוד זה בזה.
כבוד הוא מקום! הן פיזי והן רוחני
מעלתו של תלמיד הינה ההבנה כי אני לא יודע הכל יש לי עוד הרבה ללמוד זה נעשה על ידי ענווה על ידי מתן מקום לדעות אחרות,
תלמידי רבי עקיבא נפטרו כי לא נתנו כבוד זה לזה , כי יצאו מגדר תלמיד המרבה את השלום

כי ישרים דרכי ה'

הנביא הושע בסוף הפטרת התשובה שהיא גם סיום הספר פסוק האחרון אומר "מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם"

נחלקו הפרשנים בהבנת הפסוק מה הם דרכי ה' המוזכרים? מה משמעות המושג ישר? מה ההבדל בין הצדיקים והפושעים ביחס לדרכי ה' אלו?

תרגום יונתן מפרש כי כי דרכי ה' הינם נבואות הושע המוזכרות וצדיקים שילכו בדרכי ה' יזכו לחיי העולם הבא ופושעים שלא ילכו בם (הוספה של התרגום) ילכו לגיהנם.

הרדק פירש בשפתו "...ובהשלים הושע נבואתו אמר: מי בכם ויבן אלה התוכחות שדברתי עד הנה. כי ישרים דרכי יי'  .... וצדיקים ילכו בם - כי יכירו וידעו "כי כל דרכיו משפט" (דב' לב , ד); ואם יראו צדיק ורע לו או רשע וטוב לו , יחשבו כי הכל אמת ודרך ישר מהאל יתעלה... ופושעים יכשלו בם - כי יאמרו: אין מסדיר ומנהיג בעולם ואיננו בדרך ישר , כי הצדיק - יבואנו רע , והרשע - יבואנו טוב"

כלומר הרדק  אומר כי הנהגת הקבה הינה בדרך ישרה ההפרש בין הצדיק לרשע הינה בקבלת אפסות האדם מול ישרות ה' – אין אנו יכולים להבין את מעשיו של הקבה בקוצבו את חייו של אדם.

הגמרא מתייחסת לפסוק זה בשני מקורות שונים ומביאה אותו כהסבר מעשים,

הראשון במסכת נזיר "אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: (הושע יד) "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"? מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁצָּלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם, אֶחָד אֲכָלוֹ לְשֵׁם מִצְוָה, וְאֶחָד אֲכָלוֹ לְשֵׁם אֲכִילָה גַּסָּה. זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשֵׁם מִצְוָה: "צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם", וְזֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשֵׁם אֲכִילָה גָּסָה: "וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם אָמַר לֵיהּ רַבִּי לֵוִי: הַאי, 'רָשָׁע' קָרִית לֵיהּ?... אֶלָּא, מָשָׁל לְלוֹט וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו, הֵן שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְשֵׁם מִצְוָה: (ישרים דרכי ה') "וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם". הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְשֵׁם עֲבֵרָה: "וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"."

כלומר מדובר באותו מעשה פיזי הנעשה על ידי שני אנשים אך בעלי כוונות והכוונה היא המשנה את ערכו של המעשה.

בצורה דומה במסכת בבא בתרא מתאר ר יוחנן התלבטות "ת"ר ואין עושין את המחק צדו אחד עב וצדו אחד קצר זלא ימחוק בבת אחת שהמוחק בבת אחת רע למוכר ויפה ללוקח ולא ימחוק מעט מעט שרע ללוקח ויפה למוכר על כולן אמר רבן יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר אם אומר שמא ילמדו הרמאין ואם לא אומר שמא יאמרו הרמאין אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו איבעיא להו אמרה או לא אמרה אמר רב שמואל בר רב יצחק אמרה ומהאי קרא אמרה (הושע יד, י) כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם"

כלומר דן רבן יוחנן בן זכאי האם לדבר על שיטות רמאות שמא ילמדו הרמאין, ומכריע כי חובתו היא להגיד את דברו והיחס למעשה זה התלוי בשומע הינו בבחינת כוונה המאפשרת את שני הכיוונים

כלומר ניתן להסביר את הפסוק על פי הגמרא כי דרכי ה' הינם ישרים וניכוחים ומובילים לדרך הישר אך ישנן מצבים בהם ניתן להבין את את הדברים גם בצורה שאינה הגונה על כך עונה הושע כי כונתיהם של הצדיקים הינם ישרות ומובילות לכדי טוב לעומת הרשעים שכוונתיהם מובילות אותם לפי פחת בפירוש לאותם דברים

אחי  גידי גדעון היה איש של בית המדרש והיה איש של חיי המעשה של נסיון לקיים את דרכי ה' בצורה ישרה בצורה המביאה לחיים בעולם הזה ובעולם הבא

וברשותכם ארצה לסיים בקטע מן הבקשה שבני עדות אשכנז אומרים בהוצאת ספר תורה בימי חג ומועד " וּבְכֵן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשות מַעֲשים טובִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְותֶיךָ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טובִים וַאֲרוּכִים וּלְחַיֵּי הָעולָם הַבָּא... וְהַבּוטֵחַ בה' חֶסֶד יְסובְבֶנְּהוּ אָמֵן:"