בשביעי של פסח על פי המסורת חצו בני ישראל את ים סוף ובבוקר קראו שירה את שירת הים - כהודאה על הנס
יש מקום לשאול מדוע לאחר קריאת ים סוך רואים אנו את אלמנט ההודאה של בני ישראל (שירת הים) ואילו לאחר יציאת מצרים לא הודו בני ישראל לקב"ה. ניתן לענות על שאלה זו במספר דרכים:
1. כאשר יצאו ממצרים לא ידעו בני ישראל האם האם יוצאים לשלשה ימים (כפי שביקש משה) או שזו ליציאה לצמיתות, חוסר המודעות הזו והעובדה כי ההצהרה כי היציאה זמנית גרם לבני ישראל שלא לפתוח בשירה מתוך גאולה שלמה, לאחר שראו את מפלת המצרים על הים הבינו כי היציאה הינה לתמיד ולכן הודו בשירת הים על ניסי הים וגם על ניסי מצרים.
2. קשה לאדם לתפוס את משמעות הרגע כאשר הוא נמצא במהלכו (ניתן לראות דברים דומים גם בחנוכה ובפורים שקביעת החג נעשית לאחר זמן) - במהלך ההתרחשויות קשה לתפוס את מהותם וניצרכו בני ישראל למספר ימים להבנה של גודל הנס ולהודות עליו
3. יציאת מצרים הייתה מתחת יד משעבד ואילו חציית ים סוף היתה השמדה של המשעבד היציאה הסופית ולכן זו היא המשמעותית יותר
יש מקום לשאול מדוע לאחר קריאת ים סוך רואים אנו את אלמנט ההודאה של בני ישראל (שירת הים) ואילו לאחר יציאת מצרים לא הודו בני ישראל לקב"ה. ניתן לענות על שאלה זו במספר דרכים:
1. כאשר יצאו ממצרים לא ידעו בני ישראל האם האם יוצאים לשלשה ימים (כפי שביקש משה) או שזו ליציאה לצמיתות, חוסר המודעות הזו והעובדה כי ההצהרה כי היציאה זמנית גרם לבני ישראל שלא לפתוח בשירה מתוך גאולה שלמה, לאחר שראו את מפלת המצרים על הים הבינו כי היציאה הינה לתמיד ולכן הודו בשירת הים על ניסי הים וגם על ניסי מצרים.
2. קשה לאדם לתפוס את משמעות הרגע כאשר הוא נמצא במהלכו (ניתן לראות דברים דומים גם בחנוכה ובפורים שקביעת החג נעשית לאחר זמן) - במהלך ההתרחשויות קשה לתפוס את מהותם וניצרכו בני ישראל למספר ימים להבנה של גודל הנס ולהודות עליו
3. יציאת מצרים הייתה מתחת יד משעבד ואילו חציית ים סוף היתה השמדה של המשעבד היציאה הסופית ולכן זו היא המשמעותית יותר
