הכנה בשמחה

השם משמאול מחדש בענין השמחה בחודש אדר
כי כמו שאלול הוא הכנה לתשרי על ידי שבירת הלב לפני חודש הדין כך אדר הוא הכנה לניבן על ידי התעוררות הנפש לשמחה של גאולה

קריאה קדושה

המדרש בתחילת הפרשה אומר כי קודם לכל דיבור בין הקבה למשה היתה קריאה שנאמר "ויקרא"
למה דווקא בפרשת הקורבנות, ולא לדוגמא בהלכות שבת או בהלכות אחרות
מוכר כי כל דבר פנימי יותר דורש כוונה יותר לא דומה לפתוח דלת לאשה שניתן לעשות ללא כוונה ואילו לדבר דיברי אהבה שאין לה כל ערך ללא כוונה
באותה צורה הקורבנות הינן הקרבה הפנימית בין האדם לבין הקבה כבר הנביאים התנבאו כי קורבן ללא כונה אין בו ערך כי דברים שבפנים אין להם ערך ללא כוונה

לצאת לפועל

הפרשה מסיימת במעמד מלא הוד של שכינת הקבה על אוהל מועד - וַיְכַס הֶעָנָן אֶת א ֹהֶל מוֹעֵד ו ּכְבוֹד יְק ֹוָק מָלֵא אֶת הַ ּמִּ ְשכָּן., הקב" מקבל כרצוי את מעשה בני ישראל ושוכן בתוך מעשה ידיהם. אך הפסוק הבא מראה על ניתוק  וְל ֹא יָכ ֹל מ ֹ ֶשה לָבוֹא אֶל א ֹהֶל מוֹעֵד כִּּי ָשכַן עָלָיו הֶעָנָן, משה רבינו המציא ומביא מלפני הקב"ה אדריכל המעשה הגדול מודר ומוצא מתוך מעשה ידיו כבר אין לו מקום כי כבוד ה מלא את ההיכל
ואלי לימוד יש פה , כאשר תינוק נולד הוא בעצם מתחיל בתהליך של ניתוק מהוריו השורש של לגדול הוא להתנתק בשלבים לא מייד ולא בצורה חדה אבל הכח של עם עצמאי ושל עצמאות הינו הכח לגדול לבד