שרשרת חיים

הגמרא במסכת מגילה נחלקת במה החלק במגילה המוציא ידי חובה - מה המינימום שעל אדם לקרוא כדי לצאת ידי חובת קריאת מגילה
האם מו"בלילה ההוא נדדה שנת המלך" - תוקפו של הקב"ה מהות הנס
או שמא" אחר הדברים הללו גידל המלך אחשוורש את המן" - תוקפו של המן - של רוע
או שמא " ובהקבץ בתולות שנית" - תוקפם של מרדכי ואסתר שמקדימה התורה תרופה למכה
או שמא מתחילת המגילה - תוקפו של אחשוורש
פוסקת הגמרא כי יש לקרא מתחילת המגילה מחדד הרב וייסברד כי מהות המגילה הינה לראות את הנהגת ה' בעולם גם בתהליך היום יומי כאשר קוראים את המגילה מתחלתה תוקפו של אחשוורש מבינים את שילובם של מהלכים אלוקיים לאורך החיים ולא רק בראיה נקודתית

תמצית ההרע

בפרשת זכור מצווה אותנו התורה לזכור את מעשה עמלק
מחדדת הרבנית ימימה מיזרחי כי ראשית יש להבין כי יש דברים שאסור לאדם להסכים להם - חובה על האדם להגיד להם לא דוגמת מעשה עמלק בפרשת זכור האדם מפנים כי ישנם דברים שאינם מקובלים בשום צורה ואלו דברים שמשמיטים את כל היסוד המוסרי לחיי האדם והמבחן הוא האם הדברים האלו ראויים להזכר בכל דור ודור
כאשר האדם הפנים מבין הוא את את היכולת לעשות טוב בפורים

מלחמת הענקים

בפרשה מוזכרים שני יסודות העולם קין והבל ומעשיהם
קין מצויר כאיש האדמה טיבם של אנשי האדמה שלאורך השנים נעשים הם מרוכזים באדמתם ונעשים אנשים קשים מטיבם נוטים הם להסתגר גם קורבנו הינו מן הצומח
ומאידך הבל הוא איש הצאן איש מרעה שמיטבם הם מסתובבים לאורך כל הזמן במקומות ועם אנשים אחרים וקרבנו אמנם מן הצאן אך גם הדומם היוצא מתוך הצאן
מתח זה בין ראיית העצמי לבין ראית הקהל מוביל על פי הרב גודלוויכט את המתח שבין האחים
לאורך הדורות מתארת התורה מתח זה שוב ושוב
בין אברהם איש המקנה לבין לוט הרוצה להתישב בארץ
בין יעקב  איש המקנה לבין הלבן שלא שש לצאת עם המקנה
בין יוסף ובין האחים כאשר יוסף מתאר חלומות העוסקים בשדה מול האחים המגדירים את עצמם כאנשי מקנה
ובין יוסף בירידת המשפחה למצרים לפרעה ובהכרזה כי אנשי יעקב הם אנשי מקנה

ניתן לראות כי יוסף מודה לאחיו ואומר כי רועי צאן אנחנו העתיד הנכון לעם ישראל אינו ההסתגרות בדלת האמות אלא הראיה של כלל העולם כגוף ההתקדמות

מדור לדור

לתורה יש שני ציונים למעבר זמנים. משנה לשנה ומדור לדור מחדש הרב גולודוויכט כי מגור לדור אינט תקופת שנים אלא מאב לבן. התורה שמה על לב נושאים שיש חשיבות לציפיה העוברת בין אב לבן ולא רק אדם לעצמו

איש יהודי

הגמרא מתלבטת בסיבת שמו של מרדכי איש יהודי מאן דאמר אחד תולה ביחוס משפחתי אך מסקנת הגמרא כי נקרא יהודי על שם שכפר בעבודה זרה שכל הכופר בעבודה זרה ניקרא יהודי
עבודה זרה היא שאינה מתאימה לאדם שהאדם מופנה לדבר שאינו נכון יהודה כמנהיג של עם ישראל ככזה שידע להודות בחטאו ובטעותו שעובד את האמת ולא את הרצון העצמי הוא הראוי לקרות עבור כל יהודי

מלאכה ומנוחה

פרדת תרומה פותחת את פרשיות הקמת המשכן. במהלך פרשיות המשכן מצווה התורה על מנוחה ביום השבת. מפרשת המשכן למדו בגמרא את כלל מלאכות המשכן. אם כן מקור המלאכה הוא מקור המנוחה התורה לא מצווה על מנוחה שהיא ערטילאית אלא על מנוחה ממלאכות המוגדרות במשכן
ואולי ניתן להעמיק אף יותר המשכן מייצג אוסף של מלאכות של יצירה מלאכות המושכות ליבו של אדם ועליהן מצווה האדם לשבות אך יש מלאכות אחרות מהן אדם לא שובת המלאכות שלא נעשו במשכן המלאכות שדווקא העמקה בהם היא הנותנת לאדם את המשמעות של המנוחה