הלכות נחיה

בתחילת פרשת השבוע ממש בפסוק הראשון מופיעים שני ביטויים שלכאורה ניראים סותרים
בתחילה ולא נחם אלוקים לא הכויין את דרכם
ובהמשך פן ינחם העם לשון נחמה חזרה מדבר קודם
פסוק אחד שורש אחד ושני פירושים?
ואולי ניתן לפרש לשון נחיה כהנהגה הקבה נחה את העם בדרך ארוכה כמנהיג את צאנו מתוך פחד מאנרכיה שמא ינהיג העם את עצמו ינחם לשון הנהגה עצמית ולא יבין את כוחו לעמוד מול האתגרים העומדים מולו