הגמרא במכת מגילה שואלת אסתר מן התורה מנין ועונה מהפסוק ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, מעבר להקשר המילוילי מה כוונת הגמרא
בפשט כוונת הגמרא היא כי ישנם זמנים שהק"ה מעין מסיר את השגחתו וזהו הסתר פנים ודוגמא לתקופה זו הינה תקופת אסתר
רבים מן המפרשים וחכמי המוסר לוקחים את מגילת אסתר לכיוון של השגחת הקב"ה בעולם בדרך הטבע כלומר המעשים שנעשו בתקופת אסתר היו מעיין מהלך טיבעי דרך העולם אך ההכוונה של כל המעשים והדרך לתוצאה היו מאת הקבה כלומר לפי גישה זו אנו רואים גישה נוספת ל הנהגת הקב"ה הגישה המוכרת היא גישה של ניסים כמו ביציאת מצריים ואילו בפורים אנו רואים גישת הנהגה שונה גישה בה הקבה מנהיג את העולם דרך הטבע וזו גישת פורים
על ידי כך ניתן להסביר יותר טוב גם את אנוכי הסתר אסתיר שאין הכוונה כי הקבה מסלק השגחתו מן העולם חס וחלילה אלא הקבה מנהיג את העולם מאחור כמסובב הסיבות בדרך שהיא נעלמת לאדם הצופה וזו גישת הנהגה אחרת
כשמעמיקים ניתן להבין כי בעצם אין שיני בהנהגת הקבה בעולם בין בהנהגת ניסים גלויים ובין בהנהגה בדרך הטבע הרי בשני המקרים הקבה מנהיג את העולם על פי רצונו. ההבדל בין שני מצבים אלו הוא בתודעת האדם עד כמה האדם מודע ומכיר להנהגתו של הקבה ולא בהנהגת הקבה עצמו
חיזוק לגישה זו ניתן למצא בהמשך הפסוק ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא מה הם פניו של הקבה אנחנו מכירים מבקשתו של משה לראות את פני הקבה כי הקבה לא מראה את פניו את הנהגתו הגלויה את מהותו לאדם אך מציג הוא את אחוריו את ההמשכות לעולם המעשה גם הנהגת פורים היא הנהגה הנתונת את המקום לאדם המאמין למצוא את הנהגת הקב"ה על ידי סימנים שנימצאים בעולם ובהיסטוריה ואילו הקבה לא מנהיג על ידי גישה ברורה
לאור רעיון זה ובהשוואהלפבח שלמדנו ב]פסח כי כל אדם צריך להביא לשולחן את הגאולה שעשה לו הקב"ה (על פי דברי הרב קרליבך) הרי חלק מעבודת האדם בפורים היא לגלות את השובלים את הרמזים הדקים המציגים את הקהנגת הקב"ה עבור האדם הפרטי
בפשט כוונת הגמרא היא כי ישנם זמנים שהק"ה מעין מסיר את השגחתו וזהו הסתר פנים ודוגמא לתקופה זו הינה תקופת אסתר
רבים מן המפרשים וחכמי המוסר לוקחים את מגילת אסתר לכיוון של השגחת הקב"ה בעולם בדרך הטבע כלומר המעשים שנעשו בתקופת אסתר היו מעיין מהלך טיבעי דרך העולם אך ההכוונה של כל המעשים והדרך לתוצאה היו מאת הקבה כלומר לפי גישה זו אנו רואים גישה נוספת ל הנהגת הקב"ה הגישה המוכרת היא גישה של ניסים כמו ביציאת מצריים ואילו בפורים אנו רואים גישת הנהגה שונה גישה בה הקבה מנהיג את העולם דרך הטבע וזו גישת פורים
על ידי כך ניתן להסביר יותר טוב גם את אנוכי הסתר אסתיר שאין הכוונה כי הקבה מסלק השגחתו מן העולם חס וחלילה אלא הקבה מנהיג את העולם מאחור כמסובב הסיבות בדרך שהיא נעלמת לאדם הצופה וזו גישת הנהגה אחרת
כשמעמיקים ניתן להבין כי בעצם אין שיני בהנהגת הקבה בעולם בין בהנהגת ניסים גלויים ובין בהנהגה בדרך הטבע הרי בשני המקרים הקבה מנהיג את העולם על פי רצונו. ההבדל בין שני מצבים אלו הוא בתודעת האדם עד כמה האדם מודע ומכיר להנהגתו של הקבה ולא בהנהגת הקבה עצמו
חיזוק לגישה זו ניתן למצא בהמשך הפסוק ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא מה הם פניו של הקבה אנחנו מכירים מבקשתו של משה לראות את פני הקבה כי הקבה לא מראה את פניו את הנהגתו הגלויה את מהותו לאדם אך מציג הוא את אחוריו את ההמשכות לעולם המעשה גם הנהגת פורים היא הנהגה הנתונת את המקום לאדם המאמין למצוא את הנהגת הקב"ה על ידי סימנים שנימצאים בעולם ובהיסטוריה ואילו הקבה לא מנהיג על ידי גישה ברורה
לאור רעיון זה ובהשוואהלפבח שלמדנו ב]פסח כי כל אדם צריך להביא לשולחן את הגאולה שעשה לו הקב"ה (על פי דברי הרב קרליבך) הרי חלק מעבודת האדם בפורים היא לגלות את השובלים את הרמזים הדקים המציגים את הקהנגת הקב"ה עבור האדם הפרטי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה