לכבוד ותפארת

כאשר מתארת התורה את לקיחת הכהונים המרכז הוא בתפירת בגדים לכבוד ולתפארת
יש לשאול עבור מי הבגדים והכבוד ומדוע תהליך מינוי מגיע באמצעות בגדים
הרמבן מפרש כי הבגדים הם בגדי מלכות וחלק מכבודו של אהרון שיהיה לבוש בבגדי מלכות ועל דרך האמת מטרת הבגדים היא לפאר את הקבה ואת המשכן על ידי הבגדים מפארים את הקבה
הנציב מפרש כי הבגדים הם עבור עם ישראל שיבינו את מעלת אהרון ולא יטעו בעזרת הסימן של הבגדים
לעניין הבגד עצמו גם במגילת אסתר מתן הכבוד למרדכי מתבטע על ידי ומרדכי יצא בלבוש מלכות וגו אם כן ההמלכה מתבטאת על ידי הלבוש

בגדי כבוד ותפארת

בפרשתינו מצווה הקבה על משה להקריב את אהרון לכהן לקבה ומה היא אתה הקרבה מבואר בפסוק הב ועשית בגדי קודש וגו
יש לשאול מדוע משמעות הקירבה היא הבגדים?
מסביר אור החיים כי כלל פרשה זו נאמרה למשה. משה שבמקור היה אמור להיות אבי שלושלת הכהונה ולאור חטיאו עברה הכהונה לאהרון מצווה הקבה על משה כי חילוף משמרות זה יעשה לרצונו של משה ולכן כל הפרשה כתובה בלשון יחיד כמופנה למשה. הבגדים הם עדות כי משה חפץ בכהונתו של אהרון והוא מכבדו ונותן לו בגדים יפים

עניין של הנהגה

הגמרא במכת מגילה שואלת אסתר מן התורה מנין ועונה מהפסוק ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, מעבר להקשר המילוילי מה כוונת הגמרא
בפשט כוונת הגמרא היא כי ישנם זמנים שהק"ה מעין מסיר את השגחתו וזהו הסתר פנים ודוגמא לתקופה זו הינה תקופת אסתר
רבים מן המפרשים וחכמי המוסר לוקחים את מגילת אסתר לכיוון של השגחת הקב"ה בעולם בדרך הטבע כלומר המעשים שנעשו בתקופת אסתר היו מעיין מהלך טיבעי דרך העולם אך ההכוונה של כל המעשים והדרך לתוצאה היו מאת הקבה כלומר לפי גישה זו אנו רואים גישה נוספת ל הנהגת הקב"ה הגישה המוכרת היא גישה של ניסים כמו ביציאת מצריים ואילו בפורים אנו רואים גישת הנהגה שונה גישה בה הקבה מנהיג את העולם דרך הטבע וזו גישת פורים
על ידי כך ניתן להסביר יותר טוב גם את אנוכי הסתר אסתיר שאין הכוונה כי הקבה מסלק השגחתו מן העולם חס וחלילה אלא הקבה מנהיג את העולם מאחור כמסובב הסיבות בדרך שהיא נעלמת לאדם הצופה וזו גישת הנהגה אחרת
כשמעמיקים ניתן להבין כי בעצם אין שיני בהנהגת הקבה בעולם בין בהנהגת ניסים גלויים ובין בהנהגה בדרך הטבע הרי בשני המקרים הקבה מנהיג את העולם על פי רצונו. ההבדל בין שני מצבים אלו הוא בתודעת האדם עד כמה האדם מודע ומכיר להנהגתו של הקבה ולא בהנהגת הקבה עצמו
חיזוק לגישה זו ניתן למצא בהמשך הפסוק ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא מה הם פניו של הקבה אנחנו מכירים מבקשתו של משה לראות את פני הקבה כי הקבה לא מראה את פניו את הנהגתו הגלויה את מהותו לאדם אך מציג הוא את אחוריו את ההמשכות לעולם המעשה גם הנהגת פורים היא הנהגה הנתונת את המקום לאדם המאמין למצוא את הנהגת הקב"ה על ידי סימנים שנימצאים בעולם ובהיסטוריה ואילו הקבה לא מנהיג על ידי גישה ברורה
לאור רעיון זה ובהשוואהלפבח שלמדנו ב]פסח כי כל אדם צריך להביא לשולחן את הגאולה שעשה לו הקב"ה (על פי דברי הרב קרליבך) הרי חלק מעבודת האדם בפורים היא לגלות את השובלים את הרמזים הדקים המציגים את הקהנגת הקב"ה עבור האדם הפרטי 

לקיחה של תרומה

בתחילת הפרשה מצווה התורה על לקיחה של תרומה
השאלה היא מדוע נאמרה לשון לקיחה על תרומה ולא לשון נתינה שאלה נוספת היא למה נאמרה פרשה זו בלשון רבים ולא לשון יחיד כפניה לכל אדם
מפרש הרשר הירש וכן הספורנו כי מצוות התרומה כוללת בתוכה שתי מצוות מצד אחד על חובת האדם הבודד לתרום אבל גם על חובת הציבור למנות גבאי צדקה שינהלו את פעולת הצדקה וההתרמה
הרשר לומד מכך כי פעולת בניית המקדש היא מצווה המוטלת על הציבור ורק הציבור יכול לקיים וזאת על ידי מינוי הגבאים וגביית הצדקה
ניתן למצא כאן גם רמז לשילוב האדם בציבור דבר שבהמשך מופיע יותר במצוות מחצית השקל
פרשנים נוספים לומדים מכאן הילכות גביית צדקה שאסור שתעשה מתוך אלימות אלא מתוך נדבת לב

משיב הרוח ומוריד הגשם

מה המשמעות של שני החלקים ומה התפקיד של הרוח והגשם?
על דרך הפשט הרוח היא המביאה את העננים ועל ידי כך יורד הגשם. לכאורה היה מספיק להודות על אחד מהם על המטרה על הגשם אך לימדנו חכמים כי יש חשיבות גם למסובב לגורם
על דרך החסידות כבר דרשו כי הגברץ הרוח העיסוק ברוחניות היא המביאה לידי עושר גם במובן הגשמי

כהן מדין חותן משה

בתחילת הפרשה מזופר כל ביאתו של יתרו למשה
מקריאת הפסוקים עולים מספר קשיים
מדוע קיים תיאור משולש ליתרו. יתרו. כהן מדין. חותן משה
בתיאור השמיעה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולעשראל מדוע הכפילות
בחלק מהפרשה מובא שם אלוקים ובחלק שם הוייה
אולי ניתן לפרש על פי אור החיים כי הפסוקים מתארים בעצם מנקודת המבט של יתרו
יתרו שהוא מוביל בעמו מדיין עושה מעשה מיוחד ומתחתן עם פשוט בעם משה אבל יתרו תופס כי ישלו מעמד מיוחד על בסיס החיתון למשה ונופל הוא בגישת העממים כי למנהיג יש זכויות יתר ולכן כל הפעולות הן בעבור משה כי הוא ראש העם
יתרו שומע את השם הגלוי לעומת העולם שם המשפט
עלי הבנה זו כאשר משה מסביר ליתרו ומספר לו בהמשך הפרשה הוא בעצם מעמידו על טעתו משה מציין כי כל הניסים נעשו נעשו עבור ישראל ולא עבור הנהיג יתר מכך השם הוא הגילוי המפורש שם הוויה ולא מידת הדין
ועל כך מודה יתרו ומשתמש בשם המפורש