משכן ומשכון

ממשיל המגיד מדובנא לשני אנשים שקנו תכשיטים אחד קנה את התכשיט לאשתו ולכן מיד לאחר הקניה מסר את התכשיטים לאשתו ושמח בשמחתה האיש השני קנה את התכשיט כהשקעה שלפי הצורך יוכל למשכן כנכס ולכן מיד לאחר הקניה פנה אותו האיש להערכת שווי החפץ כמשכון על מנת להיות מוכן
בפרשת פקודי אנו מונים את דברי המשכן ואומר המדרש כי נאמר משכן משום שנתמשכן נהרס שני פעמים
אבל המשכן הוא משכן העדות העדות כי הקבה לא נוטש את עמו לצמיתות אלא רק עוזב בצורה זמנית משכוו וחוזר לעמו בגאולתו

מנוחה ושמחה אור ליהודים

בימי הפורים אנו חוגגים שני ימים יג באדר תענית אסתר ויד הוא יום הפורים מעיון במגילה נגלה כי צומה של אסתר היה בניסן ויום הצלת היהודים היה ביג אדר. נבאר את משמעות התאריכים
לגבי תענית אסתר
נחלקו הפרשנים האם צמו ביום המלחמה או שנלחמו ללא צום לצד האומרים שתמו ברור מדוע צמים ביג ואילו לצד השני צום זה הינו זכר לסכנה הגדולה בה היו היהודים
לענין יד
הרב אבינר מפרש כי היהודים לא שמחים באובדן רשעים ולכן אין שמחה ביום ההרג אלא השמחה היא על ההצלה ולכן יום למחרת
דרך אחרת היא כי השמחה הינה על היום הרגיל בו החיים חוזרים למסלולם וההכרה כי השגרה עצמה פילאית היא

שבת ועם ישראל

בתחילת הפרשה מצווה הקבה את ישראל על השבת. אבל הניסוח מעט קשה אנו יודעים כי שבת בראשית קביעה וקיימה שבת זו קיימת ללא קשר לאדם כתוצאה ממעשה בראשית ואילו בפרשת השבוע אומר משה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת וגו מדוע הדגש הוא על לכם
ואולי שבת קביעה וקיימא אבל בעבודת האדם שבניין המשכן מייצג אותו אדם צריך להתנתק מן המלאכה לא עבור השבת אלא עבור האדם. ללא השביתה של האדם ממלאכתו לא יוכל להרגיש את השבת

בלכתך בדרך

לאחר חטא העגל מגדיר משה את המיוחדות של עם ישראל הוא פונה לקבה ומגדיר את הקשר כבלכתך עימנו כאשר נמצא האדם בהליכה בתנועה הוא עוזב מקום אחד והולך לאחר הוא מעבד את הדברים הקשורים לעבר וטרם הרוויח את העתיד בקשת משה לקשר עם הקבה לא כתלוי בזמן מקום ומצב אלא באשר הוא עימו אנוכי