מצווה ועושה

וילך אברם כאשר דיבר אליו ה

ואילו בתחילת הפרשה נאמר ויאמר ה אל אברהם

מפרשים האור החיים והרשר הירש כי אברהם לא הלך בגלל ההבטחות שניתנו לו אלא רק בגלל העובדה שהרבה דיבר עימו למלא את דבר ה

עקרה

בפרשה מופיע בפעם הראשונה כי שרי עקרה אין לה ולד

אולי ניתן לפרש את המושג עקרה כעיקר מרכז ובו האשה נותרת כמרכז ללא השפעה על דור העתיד

מעשים טובים

הרשר הירש מפרש על הפסוק הראשון בפרשה כי עיקר תולדותיו של אדם הם אופיו

גשם ומטר

ערוץ השולחן מחדש כי

גשם הינו המים היורדים לארץ כאשר הם נמצאים בעננים בשמים

ומטר אלו אותם מים בסמיכות לארץ

בין רוח לגוף

הרשר הירש מפרש כי השורש ברא הינו הוצאה מן הכח אל הפועל הבאה של דבר מה אל המוחש

מכאן סעודת הבראה היא הסעודה המחזירה את האבל אל העולם הזה הפיזי מרמזת לו שאם כל הצער יש לזכור כי יש לעולם בעולם הפיזי ולא לשאר בעולם הנשמות

אחדות הבורא

במדרש ויקרא רבא ל ט נכתב

ד"א "פרי עץ הדר" זה הקב"ה שכתוב בו (תהלים קד, א): "הוד והדר לבשת" "כפות תמרים" זה הקדוש ברוך הוא שכתוב בו (שם צב, יג) "צדיק כתמר יפרח" "וענף עץ עבות" זה הקב"ה דכתיב (זכריה א, ח): "והוא עומד בין ההדסים" "וערבי נחל" זה הקדוש ב"ה דכתיב ביה (תהלים סח, ה): "סולו לרוכב בערבות ביה שמו":

המדרש משווה את רבות המינים להופעות שונות של הקבה בעולם ואולי האגודה היא להראות כי כלל ההופעות הן של בורא אחד