יום חמישי, 20 בפברואר 2025

להתכוון לשימך באמת

אם אנחנו מקבילים את האמירה שהקבה יודע הכל נרי שהתפילה מעבדת מכוחה, מה לי לספר על צרות העולם לקבל הרי הוא כבר יודע אותן
אלא שמטרת התפילה אינה כדי לגלות דבר מה חדש לקבל,  מהות התפילה היא עצם הפניה חיזוק הקשר מצדהאדם לבוראו
אם כך ניתן לשאול למה קיימים נושאים שונים בתפילה פרנסה, רפואה, גאולה ועוד
ואולי ניתן לומר כי כל אחד מהנושאים השונים מכיל פן אחר של קשר של מצוקה והודיה והאדם צריך להשתמש במגוון הקשרים בעמידה לפני הבורא

יום שלישי, 11 בפברואר 2025

יכולת עמידה

הפסוק כותב בשמות יט כג, לגבי מבנה מערכת המשפט ועצת יתרו
אם את הדבר הזה תעשה וציוד אלוהים ויכולת עמוד
לכאורה הפסוק היה צריך להיות הפוך קודם הציווי ואז הביצוע - מי מחליט על המעשה
ושאלה נוספת ואם לא אז לא יעמוד משה?
ואכן רש"י מפרש כי אם הקבה לא יסכים לחלקות מערכת המשפט משה לא יצלח בתפקידו ופותח רש"י באמירה המלך בגבורה הצריכה באור
המלבים אכן מפרש אם תעשה מעצמך יצווך הקבה
הכלי יקר מטה את הפסוק לכיוון אחר ומור שהצעד של משה הוא ללמד את העם

ובדרך דומה אור החיים אומר שכדי שמה יכול לעמוד במצוות עליו לחלק את המשימה

יום שני, 3 בפברואר 2025

טובה שתיקה?

במעמד ים סוף מצווה משה "ה ילחם לכם ואתם תחרישון"
מה המשמעות של ציוויו של משה לבני ישראל?
מקובל לפרש שאתם לא תצטרכו לעשות דבר כי זו מלחמת הקבה או שלפי פירוש אבן עזרא אין בכוחם לצאת כנגד המצרים. וכן מביא המדרש (והתרגום ירושלמי) על כתות שונות בישראל שרצו להלחם או להריע ומה מניעם בה ילחם לכם.
גישת פירוש אחרת מופיעה ברבנו בחיי כי עדיף שבני לא יפתחו פיהם כי גם הם עבדו עבודה זרה.
החתם סופר מביא כי יש לקרוא את הפסוק בשאלה כיצד ניתן שלא להודות לקבה על מעשיו במלחמה אם אויבי ישראל.
ואולי ניתן לפרש בדרך אחרת
הפסוקים הבאים לכאורה הפוכים בדיוק, עדין הקבה פונה למשה בתרוניה מדוע צועקים אלא יש לעשות:
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ:
טזוְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶת־מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־יָֽדְךָ֛ עַל־הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה:
כלומר לא עת דיבורים אלא עת מעשה (ואולי פירושו של החתם סופר אכן הוא המתאים ביותר לגישה זו)
במגילת אסתר מופיעה טרוניה הפוכה ובה דרישה לפעולה כאשר מורדכי אומר לאסתר אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר
מצינו כי לא קריאה לשתיקה יש כאן אלא קריאה לפעולה בין אם פעולה בלהכיר את מעשה הקבה ולהודות לו ובין אם במעשה האדם