קוצר ראות ומידת השכחה

בטענת דתן ואבירים )טז, יג-יד( ניתן לראות שתי טענות מרכזיות לקחת אותנו ממקום עשיר והבאת אותנו למקום הדורש עבודה. תשובת משה איה קשורה והוא אומר לא חמור אחד מהם לקחתי וכו

דתן ואיברים מייפים את העבר - זכרנו את הטוב של מצרים ועכשיו קשה לנו. קוצר ראות וחוסר סבלנות.

משה המנהיג בכלל לא מבין את הטענה ואומר אני עושה הכל לטובתכם תראו יהיה טוב

פשוט שיח של חרשים

נקודת המפנה

בפרשה מופיע ספר תורה קטן , פסקת ויהי בנסוע הארון המוקפת בנון הפוך

בפרשה עצמה שואלים המפרשים שישנה אי בהירות מצד אחד ויהי בנוסע הארון וכן קודם על פי ה יסעו הארון והרבה רבעון את מסעות בני ישראל ומצד שני אצלנו ויאמר משה קומה ה' משה מצווה על נסיעת הארון וכן גם במנחתו. הפרשנים השונים נתנו תשובות רבות לשאלה זו.

הקשר רואה כאן את נקודת המפנה מצד אחד משה רבינו שמהווה סמל ודוגמאות לעשה רצונך כרצונו שהרצון הוא אחיד בינו לבין בני ישראל. כאשר פרשיה זו מהווה את השיא של הפרשיות הקודמות המתארות את המצב האידאלי של בני ישראל בעבודת המקדש ובסידור העדה ומצד שני בפרשיות הבאות המתלוננים והמתאמים וכו. פער זה הוא הקריאה לשיפור הדרך אותה צריך ללכת במדבר