זכרון או שכחה

לפרשת זכור או נכון היה לקרוא פרשת השכחה שהרי הציווי הוא מחה תמחה, תמחק מהמציאות את עמלק לא תשאיר להם זכר

פירוש ראשון ששני ציווים יש כאן

1. זכור את אשר עשה לך עמלק זוכרים את המעשה שעשה עמלק את הבלבול את הפגיעה ללא צורך את האידאולגיה של חוסר אידאולגיה ולאן היא מביאה

2. מחיית זכר עמלק שהיא מצוות ההשכחה

ואולי עוד שכבה יש כאן

אדם נולד בעולם ובכוחו לעשות טוב או רע ההחלטה בידיו, השאלה איזה רושם יעשה בעולם האם לפתחו ולשכללו כמרדכי ואסתר וכאשוורוש בסוף ימיו או חס וחלילה כעמלק שעסק בהשמדת עולם

הכנה

הפרשה מספרת על בניין כלי המשכן אך רק בכיור התורה מפרטת את מקור הנחושת כמראות הצובאות

דורש מכאן הרב עופרן

המראות הצובאות הן ההקשר ההיסטורי המסורת שלנו לפני כניסה למעשה גדול בשלב ההכנה )הכיור( ראוי להרהר על ההקשר ההיסטורי על האדם כממשיך מסורת ועל מקומה של המסורת והמסר במעשה

ומרדכ ידע את כל אשר נעשה

מפרשת הגמרא שמרדכי ידע את הדברים בשרשן מצד אחד את הפוליטקה בחצר המלך ומצד שני את מלכות שמים

היכולת להבין את המציאות מעבר למציאות היא אחד הרעיונות של פורים