מחילה

 צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ - הפירוש הרגיל לאל מחוללך הוא המחולל אותך היצור אותך, מפרש האבודרהם על פי הספרי, מחוללך הנותן לך מחילה.

תבנית נוף ההיסטוריה

 זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, משה רבינו בפרשת האזינו שולח אותנו אל ההיסטוריה כדי לאתגר את השגחת הקבה בעולם, ובעצם שואל כיצד אתם מסתכלים רק על המציאות הנוכחית הרי לעולם יש היסטוריה וגם לאדם יש היסטוריה ולא ניתן להבין את העולם ואת מקומו של אדם ללא בחינת ההיסטוריה הבנת ההקשר ומכאן לחובתו של אדם בעולמו

גם עקרון התשובה הוא כי לאדם יש היסטוריה חיובית ושלילית וכאשר עומד הוא ומגיע עם כל כוחותיו כאלה שהתפתחו מדברים חיובים וכאלה שמפחות ובוחן את חייו ובוחר את דרכו הרי שכולם משפיעים עליו ואם ברגע נתון בוחר בטוב הרי שכל כוחתיו שהתפתחו כולם הובילו אל הטוב ההוא וזדונות נעשות כזכויות

על פי פירשו של הרב אייל ורד לשפת אמת

כתבינו ‏לחיים

בעשרת ימי תשובה אנו אמרים זכרינו לחיים, כתבינו לחיים המעלה של כתיבה היא הוצאה מהכח אל הפועל מהמחשבה הניסתרת אל המציאות הגשמית, החלטה מעשית, עצם ההזכרה לחיים כאירוע באוויר אינו מספק אלא דרושה מציאות ממשית שיליחות של הכןתב להיות כתב ידו של הבורא

על פי שפת אמת מספירו של הרב אייל ורד

תכלה שנה וקיללותיה

המקור הוא בבריתא הדורשת את קריאת פרשת ניצבים לפנינרה, אבל מה המשמעות מאחורי קביעה זו

הרב עוזי קלכים מפרש בעקבות דיברי הרב קוק כי הצרה היא הבסיס לתשובה ההבנה כי המציאות אינה אידאלית וניתן לשאוף למציאות שהיא טובה יותר מוליכה לידי שינוי לידי תושבה קללותיה של שנה שעברה הם המבאים לכדי תשובה בשנה זו

נקודה אחרת שניתן לומר היא כשעומדים בסוף שנה רואים את התנפצות התקוות איך הפרקטיקה באה במגע עם החלום זו קיללתויה של השנה הקודמת שהצפיות בה התבדו לעומת זאת השנה הבאה הן התקוות לעתיד ונתחיל לממש אותן

אחריות הדדית

התחילת הפרשה מתואר כינוס כל ישראל על ידי משה לנאום האחרון של חייון ומפרטת התורה את כל החלקים בעם שכולם מוזמנים לאירוע כאשר מטרת האירוע היא כדי לעברך בברית ה'

מחדשים הכלי יקר ואור החיים כי הברית אינה ברית פרטית בין האדם לבין הקבה אלא ברית של אחריות הדדית בין עם ישראל לעצמו כברית הדדית ולא רק מול קבה

כלל ופרט

פרשת השבוע פותחת במקרא ביקורים, לאורך מרבית הפרשה ישנה התייחסות לקבה בשם כפול ה' אלוקך או אלוקי אבותיך

יתכן וניתן לפרש כי מדובר בשתי שכבות מצד אחד שם קבה השולט בעולם ללא קשר לאדם, ושמא תחשוב שזו ישות שאינה קשורה לאדם עצמו הרי יש לאורך כל הפרשה הצמדה של יחס ביםנהקבה לאדם כאלוקך 

יתכן וניתן לומר דגש נוסף פרשת מקרא ביכורים נאמרת מול מתווך הכהן שיתכן שאינו כה מוערך כפי שרומזת התורה (אשר יהיה בימים ההם) ואולי לכן נחוץ להדגיש את היחס הבלתי אמצעי בין האדם לקבה "שלו"

ואולי ניתן לצרף את ההקשר שהרי ספר דברים הוא נאומו של משה ולכן החשיבות של ההדגשה האישית זה לא הקבה שלי ולא ישות באויר אלא ה אלוקך שלך