להצטרף לציבור

בתחילת הפרשה מופיעה פרשת מנין השקלים
הקבה מצווה לתת מחצית השקל ככופר נפש השאלה למה נידרש כופר נפש
רשי מפרש על דרך המיסטקה שיש עין הרע במנין ולכן המנין מבוצע על ידי ספירת המטבעות ולא ספירת האנשים.
פרשנים אחרים מנסים לפרש מעט אחרת,
התיאוריה המודרנית של מדינה אומרת שלא מספיק שישנה ארץ משותפת או שפה צריך גם חזון ומטרה משותפת על מנת להתחבר.
ברעיון זה ניתן לומר כי המטרה אינה מחצית השקל אלא עצם התרומה ההתחברות למטרה מאחדת (ר בחיי לבניין המקדש פרשנים אחרים להצטרף לעם ישראל) הצורך בהגבלה של הסכום היא על מנת לתת מקום לכל אחד אם הסכום היה חופשי היו אנשים שהיו אמורים שהעשיר יתן יותר החובה המדויקת מחברת את כולם למטרה.
מה המשמעות של כופר נפש, כופר הוא כיסוי עיטוף כפי שמופיע בפרשת בנית התיבה ואילו נפש מציינת את היחיד שבאדם אם כן כופר נפש הוא כיסוי עיטוף האישיות העצמאית והחיבור לכלל.

לבוש הבגדים

בפרשה מתוארים בגדי הכוהנים, אך כל הפרשה נאמרת בלשון ציווי למשה

השפת אמת מפרש כי משה מייצג את השפעה מלמעלה למטה ואילו אהרון מייצג השפעה מלמטה למעלה, תפקידו של משה הוא לכסות את השפע האלוקי בכיסוי חומרי וזה הוא הלבוש
ומצד שני המדים הינם אחידים על מנת להביע כי הכהן הנושא בעבודה אינו מייצג את עצמיותו אלא כשליח של הקבה

שמחה של תורה

הגמרא המגילה דף יב לומדת כי ישראל לאחר שאוכלים ושטחים מתגשמים מדברי תודה להבדיל מן הגויים שמתבשמים מן היין
ומסייעת הגמרא את מנוחה זו ליום השבת דווקא
מכאן שלפחות בסעודת פורים כדאי לומר דיברו תודה אחרי מאכל ומשתה

שוויון בפני החוק

התורה מזהירה פעמים רבות על מבנה מערכת המשפט, על האיסור לוקח שוחד, על האיסור להטות משפט ועוד
במרכז פרשת השבוע מופיע הפסוק ודל לא להדר בריבו מפרש רשי וכן שאר הפרשנים שלא לזכות את הדל מכיוון שהוא דל ולא להדר לו פנים
ואולי עומק יש כאן, התורה מצווה על שיוויון בפני החוק. כי מעבר למעמד רכוש ועוד מתחת לכל זה קיים שוויון יסודי היות האדם יהודי, כאשר מתייחסים לאדם בצורה שונה בין לטובה ובין לרעה יש כאן אמירה כי אדם זה אינו בבסיס של יהודי וכי הוא שנה לפיכך מזהירה התורה כי בפני החוק כולים זהים ואין להעדיף או לשנות לאף אדם מאף סיבה