הסדר שבאי סדר

סדר הפסח כשמו אמור להיות מסודר. אך ניראה כי הוא בדיוק ההפך דיבורים לפני האוכל נטילת ידיים שלא במקום עקירת השולחן ועוד
אלא מסביר הרב אלישע אבינר
לאדם יש חזון ראיה של המציאות ובא הקבה ומלמד לעיתים המציאות מתקדמת בדרך שונה אך יש בה הגיון אחר המתקדם לקראת מטרתו גם אם לא מובן בהתחלה

לדעת להודות

בהגדה אנו אומרים את הפיוט דיינו
אבל האם באמת דיינו האם מספיק לנו לא לעמוד בפני הר סיני לא להכנס לארץ ישראל וכו
אלא מסר יש כאן הגאולה היא תהליך וצריך להיות מסוגלים לזהות את ההתקדמות ולהודות עליו. ההודאה אינה הסתפקות אלא הכרה בהתקדמות

כלל ישראל

בבן הרשע נאמר כיוון שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר מפרש הרב צבי יהודה שהאמונה קשורה בכללות ישראל והמוציא את עצמו מכללות ישראל הוציא את עצמו מהאמונה
ואולי אפשר להעמיק כיוון שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר של אחדות ישראל של מיוחדות הבחירה של ישראל ועל כן עשה הקבה לי בצאתי ממצרים לי ולא לו. לי ולא לגוי לי ולא למי שלא מכיר ביחוד של עם ישראל

עצמיות

המצה ידועה כלחם העוני בנוסף בעיון הפסוקים לא ברור האם המצה נוצרה כתוצאה מהיציאה בחפזון או כציווי מראש
המהרל מעניק עומק מיוחד ואומר כי המצה הינה תמצית הלחם קמח ומים ללא אמצעים חיצוניים המציגים את המהות עצמה ללא אינטרקציה עם אחר. משמעות המושג עוני הינה כנגד עושר השאיבה של עצמיות ממקורות זרים. יציאת מצרים הנה המקום בה עם ישראל התחבר למהותו הפנימית ללא תוספות ולמרות קשיים עדיין העצמאות הינה המשמעות היכולת להיות אתה עצמך ללא השפעה של העולם
עבד הוא מי שאין לו כלל עצמיות ורצון עצמי וכולו משועבד לרבו. עני הוא מי שמהותו הינה עצמית הוא אחראי לגבי עצמו אך קיימים אילוצי סביבה המשפעים על פעילותו. עשיר הוא היכולת לבחור היכולת לממש את העצמות. פסח הוא החג בו נוצרה העצמות יצאנו ממצב שיעבוד להבנה שיש לנו ערך עצמי קמח ומים יוצרים ערך עצמי גבוה עדיין אנו ניזקקים לחג השבועות למתן תוכן לאותה עצמיות ליכולת לבחור בטוב