אכזבה ושליחות

בפרשת השבוע מופיע חטאם של משה ואהרון. הרשר הירש מפרש חטא זה בעמקות ניפלאה
פרשת חוקת הינה פרשת המעבר פרשת קורח מתרחשת בשניה השניה במדבר ופרשת חוקת מתרחשת בשנת ה40 ובעצם פותחת את ההכנות לכניסה לארץ
עומד משה רבינו בשנת ה40 לאחר כל הניסים הגדולים ושנות המדבר וניתקל שוב בטענה בסיסית והם לא יאמינו בי. יתרה מכך הקבה מצוה על משה לקחת את המטה. אותו מטה שבעזרתו התגלה לבני ישראל לפני מעל 40 שנה כאילו דבר לא השתנה והבריות לא התפתחו. זה הוא על פי הרשר שורש אכזבת משה וכן אומר הקבה יען לא האמנתם בי להקדישני חוסר האמונה שלכם בשליחות. תפקידו של שליח הוא לבטל עצמו לטובת רעיון השליחות התעורר במשה ספק שם עצמו במקום השליחות וכך מסביר הקבה את שליחות הקבה בעולם כנושא המוביל ולא את פירושו של האדם לצרכיו ורגשותיו לאירוע

מלחמת מעמדות

שתי טענות יש לקורח ועדתו למשה. האחת של קורח עצמו כי כל העדה כולם קדושים והשני של דתן ואבירם בני ראובן העיני האנשים ההם תנקר
הפרש יש בין הטענות קורח טוען על המינוי של משה ואהרון למה אתם מובילים ודתן ואבירם טוענים על איכות ההנהגה שהרי לא הביאו את העם לארץ
שתי תשובות יש למשה לקורח על בחירה מאת הקבה ולדתן ואבירם לא חמור אחד מהם נשאתי על מנהיג המנסה בכל כוחו.
ואולי חוסר הבנה בסיסי יש כאן מנהיגות וזכות של מנהיג לא נובעת מכך שהוא לוקח לעצמו אלא מתוקף האחריות והמעשה כאשר אדם לוקח על עצמו להנהיג להוביל לעשות כערך מוסף הוא מקבל מעמד וכבוד גם קורח וגם דתן ואבירם רוצים לקבל מעמד ללא האחריות הנילוות להתחיל מהסוף

לדעת את הגבול

בתחילת הפרשה מתוארת הדלקת הנרות במנורה על ידי אהרון הכהן. בציווי של הקבה דרך משה יש שני שלבים העלאת הנרות על ידי אהרון ואז הנרות מאירים אל מול פני המנורה בשלב הביצוע עומד אהרון אל מול פני המנורה ורק מעלה את הנרות. אהרון עושה את תפקידו ומאמין ומבין כי בכך מילא רצון קונו אף ללא הארת הנרות. אהרון הוא אביהם של נדב ואביהו שהקריבו אש זרה שלא יכלו לעמוד בפיתוי ולעשות את תפקידו של הקבה
האדם צריך לדעת את גבול תפקידו ולהאמין בקבה כי הוא ישלים כהוגן את המעשה

מעשה וכוונה

בפרשת השבוע מוזכרים קרבנות הנשיאים מצד אחד כל שבט הוא מיוחד יש לו את דרכו המיוחדת הנהגה ליוהדה תורה ליששכר חקלאות לנפתלי וכדומה ומצד שני קורבנות הנשיאים שווים במדויק
ואולי מסר יש כאן ברובד המחשבה דרך ההגעה למסקנה קיים פער עצום אך במעשה כולם שווים היהדות היא דת מעשית שמאפשרת כיווני מחשבה שןנים