קדש חירות ואחריות

עומדים על הנקודה כי להבדיל מכל שאר מועדי השנה בהם אנו אומרים קידוש תיאור הפעולה בליל הסדר אנו מצווים קדש ואולי ניתן לומר כי החירות שקיבלנו בעצם מטילה עלינו חובה גדולה והיא לקדש את הזמן להעניק לו ערך ראוי

בין ראש השנה לראש חודש

אנו אומרים כי ניסן הוא הראשון בחודשים התחילה בו בעצם ספירה חדשה של הזמן
אבל יש כאן חידוש גדול יותר מנין השנים הוא לתשרי שאז אנו מונים כמה זמן עבר מברית העולם אך מנין החודשים הוא מנין מיציאת מצרים. מיציאת מצרים לא בודקים כמה שנים עברו שהרי בכל שנה אדם רואה את עצמו כיוצא ממצרים אלא שיציאת מצרים אנו מחכים לראות מתי שוב ניפגש בלוח השנה היהודי

וירעו אותנו המצרים

בחסידות מפרשים את הפסוק כהמצרים עדו אותנו רעים. כאשר האדם נימצא במצב של מצוקה במצב של לחץ זה המקום בו האדם מתדרדר כאדם מפסיק להסתכל על סביבתו ופשוט נהיה רע יותר
חלק מחטא של המצרים היה בהפיכת בני ישראל להיות רעים יותר

אדם כי יקריב מכם

הפסוק מעלה שאלות רבות. מדוע נאמר אדם ולא איש? מה משמעות מכם? מדוע אדם כי יקריב מכם ולא אדם מכם כי יקריב? מדוע מתחיל  הפסוק בלשון יחיד ומסיים בלשון רבים קורבנכם?
רבו הפרשנים אך נפרש על פי דעת הכלי היקר  עם מספר הרחבות
אדם עבור שיעבוד  עולם החי לצרכיך עליך להיות במדרגת אדם במדרגה של יקיר ומוביל הבריאה
רמז נוסף אדם זה הוא אדם הראשון כי יקריב מכם משמעו קורבנו של אדם הראשון בא מתוך עצמו מתוך רצון לעבוד את הקבה ולא בהשפעה סביבתית הכלי יקר משווה את הקורס לקורסים של קין והבל קין צדק בהריסות קרבן ביוזמה ברצון אך טעה בקרבו מפסולת ולא דבר הראוי לאדם וזהו שאמר הפסוק הקרבן הוא קורבנכם קורן הראוי לכם ואילו הבל טעה כי ניגרר  אחרי קין ולא הקריב מעצמו מכם
רעיון נוסף הוא כי הקרבן האמיתי  של האדם הוא עצמו ואילו קרבן הבהמה הוא ליצירת שותפות שהרי חלקים מהקרן חוזרים לאדם עצמו קורבנכם הקרבן חוזר אל האדם

לשמוע ולעשות

בתחילת פרשת השבוע מופיע הציווי על שמירת השבת ששת ימים תעשה מלאכה
יש לעמוד על הפרש הלשון הציווי השבת מתבטא הכתוב כי משה מצווה את בני ישראל לעשות ואילו הציווי המשכן המופיע לאחר שני פסוקים משה מצווה על ידי הלשון לאמור
ניתן אולי לומר כי השבת מצווה היא על כל ישראל וכל אחד מישראל מצווה לעשותה ואילו המשכן שהוקם על ידי האומנים הדגש הוא על השליחות הציווי הכללי